האי הלבן שעל המפה

הבורא מניח את ידו של האדם על הגורל הטוב ואומר: "קח לך!". הוא נותן לאדם רצון, מעורר בו את השאלה על משמעות החיים, את ההתרשמויות, מסדר עבורו הכול, ומביא אותו למקום שבו הוא יכול לממש את עצמו, כלומר לקבל תשובות על השאלות שלו.

אבל נשאלת השאלה: איפה כאן האדם עצמו? הרי הכול כבר קבוע מראש: איך אני בנוי, איזה חינוך קיבלתי, איך כיוונו אותי עד לרגע הזה ממש. אם אביט לאחור על חיי, אני אראה שהם כל הזמן הסתובבו איכשהו, כמו קפיץ מתוח. ועל אף שאינני רואה בבירור את מי שסובב אותם, עדיין מישהו סידר את הכול עבורי: נתן לי את השאלה על משמעות החיים, ארגן את הקבוצה שמצאתי, את הספרים.

הכול כבר מאורגן מלמעלה, ואותי כאילו לקחו באוזן והביאו למקום הנכון. אז איפה כאן הבחירה החופשית שלי?

מסתבר שהבחירה החופשית מתחילה הרבה אחרי כל זה. כבר לאחר שמביאים אותך לקבוצה שלומדת את חכמת הקבלה ואתה מתחיל ללמוד, להתפעל, ולהתמלא ברגשות, נדמה לך שסוף סוף מצאת את המקום שלך. אבל למעשה, אתה עדיין לא מבין שום דבר, וכל זה בינתיים לא מה שאליו אתה צריך להגיע.

המקום של הבחירה החופשית שלך הוא אותו האזור הריק, אותו הכתם הלבן שאתה צריך למלא. הוא נמצא לפניך, אבל אתה עדיין לא גילית אותו. בינתיים אתה לומד ונזרק ממצב למצב, ללא שום בחירה. מגיע מצב רע – אתה נופל לדיכאון, מגיע מצב טוב – ואתה שמח.

פעם מופיעה אצלך ההבנה, מפני שמופיע בך רצון לדעת הכול, ופעם נולדים בך רגשות, כתוצאה מכך שמתעורר בך הרצון להרגיש. כך מעבירים אותך דרך כל מיני מצבים יחד עם הקבוצה, עם הסביבה. אבל בינתיים הזרם נושא אותך, ללא כל פעולה חופשית מצידך.

וכך זה נמשך, עד שאתה מגיע למקום הריק, שאותו עליך לזהות ועליו עליך לרכז עליו את כל תשומת הלב שלך. כי דווקא בו אתה מממש את עצמך. ואם שם אתה לא תשתמש בבחירה החופשית שלך, אז שום דבר לא יקרה.

כל מה שבידיו של הבורא, לבטח יקרה. אבל אף אחד לא יוכל לעשות שום דבר עם המקום הריק הזה, ללא ההשתתפות הנכונה שלך. ועליו מדברת חכמת הקבלה!

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 20.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הכינור האחרון בתזמורת
קרן אור מבעד לעננים
איך לגלות את הגורל שלי