דף הבית / משבר עולמי / האיזון שמוביל להתפתחות

האיזון שמוביל להתפתחות

בעל הסולם, מאמר "השלום": "מצעות נפלאות הכינה לו [לאדם] ההשגחה בבטן אמו, באופן שכל זר לא יזיק לו. וכן מטפלת עמו בכל צרכיו, כמו אומנת מנוסית, לא תשכחהו רגע עד שירכוש לו חיל וכח, לצאת לאויר עולמינו. וגם אז, ההשגחה לא סרה מעליו, וכמו אם רחמניה, דואגת לו להביאהו לאוהבים נאמנים כאלו, שאפשר לבטוח עליהם, שנקראים "אבא", "אמא", שיעזרוהו כל ימי חולשתו, עד שיגדל ויוכל לשמור על קיומו, בכחו עצמו.

והמסתכלים אמנם, מבחינת הכלכלה והכשרת הקיום, של אותה המציאות, הרי בולטים לעיניהם, אי סדרים ובלבולים גדולים, כמו שלא היה כאן שום מנהיג ושום השגחה, ואיש הישר בעיניו יעשה, וכל אחד בונה על חורבנו של חברו.

ותדע, אשר הפכיות הזה, הנמצא ערוך לעיני כל מרגיש ומשכיל, העסיקה את האנושיות עוד מימים קדמונים. ושיטות רבות היו להם, כדי לתרץ את ב' ההפכים האלו המתראה בהשגחה, אשר משמשים בעולם אחד".

מצד אחד, אנחנו רואים שהטבע מאוד חכם ודואג לכל יצור. הוא מפתח את כל הפרטים בצורה עקבית ודאגנית. תראו באיזו צורה בנויים כל האורגניזמים, איך הם יכולים לגדול, להוליד צאצאים ולשתף פעולה. הכול בנוי ומסודר בצורה אינטגרלית. לכל אחד קיים מקום משלו, כל אחד נמצא באיזון עם האחרים. אם היינו רואים את העולם המאוזן, שאינו מופר על ידי התערבות האדם, הייתה מתגלה לעינינו מערכת נפלאה, לא סטאטית, אלא מאוזנת בצורה האידיאלית להתפתחות.

אך איננו רואים את הסיבות להתפתחות הזאת, איננו מבינים למה הכול צריך להיות דווקא כך. חוץ מזה, אנחנו מסתכלים על הכול דרך האגואיזם שלנו, שופטים את הכול על פי הקריטריונים שלנו, ולכן אנחנו רואים את העולם הפוך. אנחנו כביכול "הופכים" אותו בראייה שלנו.

ובכל זאת, מתוך המחקרים המדעיים ברור לנו שכדי לפתח כל מין ומין, הטבע יצר את המערכות הגדולות שידאגו לכך שכל דבר ייווצר בשלמותו.

אך מהצד השני, מתעוררת הבעיה של המשך הקיום. כאשר כל חלק מהטבע כבר גדל ומסוגל "לעמוד על הרגליים", הוא מתחיל להילחם על קיומו ללא עזרה מצד ההורים. זה קורה לכל היצורים החיים, ובקרב בני האדם זה מקבל את הצורה הגרועה ביותר. הרי האדם חייב להכין את עצמו לחיים בחברה האנושית, המלאכותית, שקיימים בה מנגנונים רבים, והוא נדחף על ידי הקנאה, תאוות השליטה, ועוד. נראה לו שהאחרים מצליחים יותר ממנו, והוא מוצלח פחות, בגלל הטבע שלו או בגלל צירופי מקרים למיניהם… הטבע, שכל כך דאג לנו בשלבי הגדילה שלנו, מציב אותנו לאחר מכן בתנאים שדורשים מאיתנו מאמצים גדולים כדי לשרוד.

אז האם הבורא קיים או לא? אם הכול היה בסדר – ברוך השם. אבל אם הכול לא בסדר, מה תגיד? זאת הבעיה שבעל הסולם מתאר, לפני שהוא מספר על הניסיונות לפתור אותה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום", 31.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
ללמוד על האיזון עם הטבע
הקו האדום: זהירות – אדם!
תברא את עצמך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/EKTCs

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest