האחדות היא כיפת הברזל של העם היהודי

כשהתאחדנו שגשגנו

נביט לרגע לאחור, על ההיסטוריה שלנו. מתי היינו מאושרים? מתי שגשגנו? כשהיינו מאוחדים. תמונות בוהקות רצות בזיכרון הקולקטיבי הישראלי: ממלכת ישראל המאוחדת, חגיגות שלושת הרגלים בזמני בית המקדש, ההצלחות הכלכליות והצבאיות, הכבוד מאומות העולם, אפילו מעגלי ההורה לאחר הכרזת המדינה…

אבל אז עולות בזיכרון גם תמונות אחרות: כשאיבדנו את האחדות, כשנקרענו למחנות, כשכל אחד שקע בדאגה לעצמו – חרבו בתי המקדש, סבלנו מפרעות ומאסונות שגבו מיליונים מאחינו ולא היה בנו כוח לעמוד נגד אויבינו, שהיו רבים מספור.

האחדות היא כיפת הברזל של העם היהודי

החוקיות פשוטה: כשהיינו מאוחדים – שגשגנו, וגם העולם שגשג. כאשר התפלגנו – היה רע לנו ורע עוד יותר לעולם.

אלפי שנים של עליות וירידות, של חיבור ופירוד, חלפו כלא היו. אבל האמת הכואבת היא שמהגלות הגדולה מכולן, מהפירוד הגדול ביותר, עוד לא התאוששנו.

להיפך. במקום להתאחד בינינו, להוות דוגמה ולשרת את כל העולם, אנחנו נופלים שוב ושוב לאותו בור. מתאחדים בעת צרה, כמו אגוזים בשק שנקשרים חזק על ידי לולאת חנק, אבל כשהאיום יורד, אנחנו מתפזרים לכל עבר. עד המכה הבאה.

לא נצליח לברוח מהייעוד שלנו

השנאה הבלתי מוסברת, הלא-רציונלית, שמתעוררת אלפי שנים נוכח המילים יהודי או ישראל, מזכירה לנו זאת בדרך הקשה. "לא תוכלו לברוח", צורחים עלינו שונאי ישראל. גם אם אינם מודעים לכך, עמוק מתוך לבם פורצת צעקה פנימית: "לא תוכלו להתחמק מלממש את התפקיד שלכם!". בתת מודע הם מרגישים שאנחנו מחזיקים בתוכנו את המפתחות לעתיד הטוב שלהם. אבל האוזניים שלנו אטומות, ערלות. רק מכות פותחות אותן. וגם זה לתקופה קצרה.

העולם נגדנו

גם עכשיו אויבינו עומדים בשורות מלוכדות מאחורי החמאס: לוחמי ארגון דאעש המטורפים בעיראק ובסוריה, חיזבאללה, רוסיה, האו"ם, מדינות אירופה הנאורות ואפילו ארצות הברית. לפעמים נדמה שכל העולם נגדנו. למה? מה הם רוצים מאיתנו?

גורל אחד

כדי להבין קצת יותר על דרישת העולם מאיתנו, כדאי להטות אוזן קשבת דווקא לשונאים שלנו. ומה הם אומרים?

מבחינה חיצונית, הטענות שלהן מגוונות. חלקם מבססים את שנאת ישראל על הנצרות או על האסלאם, אחרים טוענים שאנו שולטים בכל המוסדות הכלכליים ורוצים, כביכול, לכופף תחתינו את כל העולם. כל זה טוב ויפה לסרטי קונספירציה, אבל עם יד על הלב, רק דבר אחד ברור מכל הסיפור הזה: שונאים אותנו. מאוד. מכל כיוון שלא נסתכל. אפילו במבט של אנשים שמעולם לא ראו או הכירו אותנו מתגלה שנאה. ואולי זה נראה לנו לא רציונלי, אבל מבחינת העולם – זה רציונלי מאוד.

גורל העולם קשור בגורלנו

רבים מבני העולם מרגישים עמוק בתוכם שגורלם קשור בגורלנו. הם אפילו מוכנים להישבע שאנחנו הסיבה לרע בעולם, ושאם רק היינו עושים משהו טוב – מצבם היה משתפר פלאים. בספרו "היהודי הבינלאומי – הבעיה המרכזית של העולם" כותב הנרי פורד, מייסד חברת "פורד" העולמית ואחד האנטישמיים הגדולים ביותר בהיסטוריה: "לחברה יש טענה גדולה כנגד היהודים. היהודים צריכים להפסיק לנצל את העולם… ולהתחיל לממש את הנבואה העתיקה, כי דרכה יבורכו כל האומות".

מה הופך אותנו למרכז העולם?

חכמת הקבלה, פנימיותה של התורה, מסבירה שהסיבה היא אחת: אנחנו, היהודים, מכריעים את גורל העולם. "וכמו שאיברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב", כתוב בספר הזוהר, "כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל".

החוקיות פשוטה: "אור לגויים"

על ידי האיחוד בינינו אנחנו מחייבים את העולם להתאחד והשפע מתחיל לזרום אליהם. ואילו הפילוג בינינו – מפריד ביניהם, סותם את צינורות השפע ומביא אותם עד כדי מלחמות ושנאה. אז איך מתחברים כדי להעביר את כוח החיים שבטבע לכל העולם?

חכמת הקבלה – חכמת החיבור

חכמת הקבלה, חכמת החיבור, מגלה לנו שהאגו חוצץ בינינו ומסבירה איך להתעלות מעליו אל השורש שלנו, אל האחדות. היא כתובה עבורנו בגובה העיניים. וכשאתה מגלה אותה, כשאתה מבין פתאום שהדרך להביא טוב לעצמך ולעולם נמצאת בידיים שלך, אתה מרגיש שסבלת כי ברחת ממנה. ועכשיו הסבל נגמר. בשפתו של ספר הזוהר: "בחיבור הזה יצאו בני ישראל מהגלות".

מתוך החוברת "הזמנה להתחבר".