האור של חיינו

שאלה: אם ספר הזוהר מדבר רק על צורות הקשר בין הנשמות, אז מה מהווה האור בפני עצמו שאותו אנחנו מגלים?

תשובתי: האור זה הרגשת הקשר והחיבור בינינו. ושום דבר אחר לא מתגלה יותר. אם אין שינויים בקשרים בינינו, החלקים של הנשמה הכללית, אז אין אור, אין הרגשת חיים, הכול מת. אם חלקי הכלי בקשרים ביניהם מרגישים שינויים בלתי פוסקים, זה אומר שבתוך הכלי זורמים חיים, אור בתוך הנשמה.

מאחר ובין החלקים מתרחשים כל מיני התכללויות והתחברויות, אז השינויים האלו נותנים הרגשת חיים, הרגשת האור בתוך הכלי. אם הם נעצרים אפילו לרגע אחד, אז הכול יהיה מורגש כדממה ומוות, ואם הכול משתנה ומתחלף, אז זה יוצר את הרגשת האור, הרגשת חיים בתוך הגוף של הנשמה.

ולא זה לא נכון לחשוב שהאור זה משהו חיצוני, זר, שמגיע לתוך הכלי מבחוץ. למרות שאנחנו משׂרטטים כך בשׂרטוטים, כדי להסביר באופן סכמטי את מה שמתרחש בתוך הכלי, קבלה והשפעה, פנימי וחיצוני. אנחנו מדברים על האור ביחס לכלי. לכן, להרגיש את החיים, משמע לגלות כל פעם בתוכנו אופנים חדשים של החיבור בינינו, שינויים תמידיים בקשרים בין החלקים השונים של הכלי הכללי שלנו (רצונות, כלי של הנשמה).

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 28.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
דרך שבעת צבעי הקשת – אל הבורא
סולם לאין סוף
תנועה נצחית הנותנת חיים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest