דף הבית / חינוך, ילדים / האדם של היקום

האדם של היקום

laitman_2009-05-xx_ny_4848.jpg

שאלה: נניח, שהרכבנו קבוצה של לימוד אינטגרלי, שצריך לתת לה איזו הדרכה, לספר במה אנחנו נעסוק, מהו התהליך הזה. ממה עלינו להתחיל?

תשובתי: עבור החדשים צריך לערוך שיחות מקדימות על העולם, על המגמה, על האבולוציה על הבסיס של האגו וכולי. קודם כל, אנחנו צריכים להכין בסיס תיאורטי רציני על ראייה מעשית של כל ההיסטוריה האנושית, של החברה שלנו ושל עצמנו.

את האדם מביאים בהדרגה לשאלה: "ומה הלאה?". נניח, שחקרנו את העולם המודרני, את התפתחותו, את התפתחות האדם וכל הטבע, למה הוא מוביל אותנו. אנחנו אפילו רואים חוסר של בחירה חופשית, את הדינאמיקה של ההתפתחות שלנו, קריסת האגו כמנוע, כמקור של כל החיים שלנו וההתקדמות קדימה, אנחנו מגיעים למשבר. ומה הלאה?

הלאה, כמובן, בטבע קיימות מטרות אחרות, הבאות. אנחנו נמצאים בכזאת נקודת התפלגות, שבה צריכים להחליף לגמרי את היחס שלנו לעולם, מפני שכל אותו האגו שעליו גדלנו קודם, פתאום מפסיק לעבוד.

אז למה הוא מוביל? הוא מוביל אותנו לשלילה שלו. אנחנו רואים את זה לפי כל הבעיות, הדיכאון, הסמים, הטרור ואפילו המשבר במשפחה ובחברה. אבל העיקר, שפוגע בנו יותר מכל, זה המשבר הכלכלי, מפני שאנחנו כבהמות, צריכים לאכול ולספק לעצמנו צרכים. וכאן אנחנו מוצאים את עצמנו במצב, שבו לא נהיה מסוגלים לספק את צרכינו, במיוחד באותו העולם, שיצרנו סביבנו, בעולם של הג'ונגל העירוני הגדול, שבו כולנו חייבים לעשות משהו ואיך שהוא להשיג לעצמנו.

כזה עולם קל מאוד להרוס. הוא עד כדי כך רגיש לחוסר תיאום הקטן ביותר, שמיליוני בני אדם יכולים למצוא את עצמם מייד מנותקים ממקורות של אספקת מזון, מים, אנרגיה ושאר המשאבים. אנחנו אפילו לא מתארים לעצמנו, עד כמה העולם שיצרנו, הוא עדין, דק ושברירי, ואם משהו מתקלקל בו במקצת, הוא מתפורר כמו מגדל קלפים. כל זה יקרוס, ואיפה אנחנו?

באופן כזה, כתוצאה מההתפתחות שלנו, אנחנו בעצמנו הבאנו את עצמנו למצב מאוד לא בטוח. אתם מתארים לעצמכם, כמה ערים בעולם עם אוכלוסיה של 20 מיליון תושבים, אבל מספיק אפילו שני מיליון תושבים בעיר, מה יעשו האנשים האלה אם ינתקו אותם ממזון, מחשמל, ממים, מביוב?! זה הרי הסוף!

ושיתוף הפעולה ההדדי בין המדינות, שבלעדיו אנחנו לא יכולים להסתדר! כל מדינה בפני עצמה כבר לא מסוגלת לספק לעצמה כלום! יוצא, שהעולם הוא באמת שברירי מאוד ולא בטוח בכלל.

את כל זה אנחנו מראים לאנשים, מסבירים להם את המגמה הכללית, מדוע הטבע והאגו הביאו אותנו לכך, כדי שנתעלה מעל לאגו, מפני שבמצב כזה אנחנו לא תואמים לטבע הגלובלי והאינטגרלי.

איך אנחנו יכולים להיות מקושרים הדדית עימו, בכך שנכללים באינטגרליות שלו, בספירה שלו, בהרמוניה, עם האגו שלנו?

בשביל זה קיימות ההדרכות, שבעזרתן אנחנו יכולים להראות לאנושות שיש לנו דרך אחרת של התפתחות, כאשר אנחנו באופן פסיכולוגי משנים את עצמנו ואת האנשים, נסתכל על העולם לא בצורה אגואיסטית, אלא בצורה אינטגרלית, אלטרואיסטית.

אנחנו נוכל ליצור חברה שונה לחלוטין, שתימצא בהרמוניה עם כל חוקי הטבע. ואז, מחוסר ברירה, האדם, המשפחה, החברה, המדינה, הציביליזציה, וכל האנושות יבואו לכזאת הרמוניה עם הטבע, שאנחנו נשחזר את כל האיזון השברירי הזה על פני כדור הארץ, ובתוכנו, ומחוצה לנו, עם כל שאר הטבע. זה אפשרי, רק אם אנחנו נשנה את האדם ונהפוך אותו מאינדיבידואליסט לאדם של היקום. לכך אנחנו צריכים להביא את האנשים.

ועכשיו בואו נסתכל, כיצד אפשר לעשות זאת? האם אנחנו יכולים לצאת מתוך המבט האינדיבידואלי, האגואיסטי שלנו על העולם? האם אפשר להחליף את המשקפיים האגואיסטיות האלה ולהסתכל על הכול דרך עדשות אינטגרליות? מה הם יתנו לי?

במילים אחרות, אני צריך לדאוג לכולם. האם זה אפשרי? אני לא צריך לחשוב על עצמי, האם זה באמת אפשרי? האם אני חייב לגמרי "לעזוב" את עצמי? ומה יהיה איתי, עם משפחתי, עם הקרובים? כלומר, באיזו צורה אנחנו יכולים לכוון את עצמנו להשתתפות ולשיתוף פעולה הדדי עם האחרים בכזאת מידה, כדי ליצור חברה יחידה?

מה הכוונה יחידה? זה כאשר אנחנו לא מרגישים כל אחד את עצמו, אלא מרגישים רק חברה, נניח כמו נמלים שמבינות רק את השותפות שלהן. לאף אחת מהן אין תפקיד נפרד, מטרה נפרדת, גודל, חשיבות, אלא רק מנוהלות על ידי מוח משותף, תוכנית, ומבצעות בקפדנות את כל ההפעלות של התוכנית הזאת. האם דבר כזה אפשרי? לזה בעיקרון, מוביל אותנו הטבע. ברמה כזאת אנחנו נהיה בהרמוניה מוחלטת איתו.

מה אנחנו מרוויחים מזה? למרות שזה נשמע קצת דמיוני, אבל אנחנו מרוויחים הרגשת נצחיות, הרגשת אין סופיות, מפני שכל ההרגשות שלנו היום נמצאות בתוך האגו המוגבל, ואילו כאן אנחנו עוברים להרגשה אחרת, מחוצה לעצמנו. ואז האדם כבר לא מרגיש את הגוף הבהמי שלו, בכך שמתעלה לדרגה הבאה, למימד הבא, שנקרא "אדם", שאותו לא הרגשנו קודם. כלומר, הוא כבר לא יימצא בתוך ה"בהמה" שלו, אלא יעלה לדרגה עליונה יותר. כי עד היום אנחנו היינו בעצם בהמות יותר מפותחות.

מתוך שיחה מס' 17 על חינוך אינטגרלי, 28.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המורכבות של שיתוף הפעולה ההדדי האינטגרלי
פתרון לשאלות
מדרגות העלייה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/avva2

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest