דף הבית / המשבר ופתרונו / האדם החדש הוא posthuman

האדם החדש הוא posthuman

סקירה (מיכאל גופמן, סוציולוג, אוניברסיטת "קולומביה", ניו יורק): חברה שמגדירה התפתחות כלכלית כמטרה העיקרית שלה, צריכה אדם חסר פנים, כחלק פונקציונאלי של הכלכלה. האדם הוא חלק של מכונה, וזה מה שמביא אותו לחופש ולאושר. לייבניץ (מתמטיקאי מהמאה ה- 18) טען, שהאדם הוא מכונה כמו מנגנון של שעון.

הרעיון של "אדם הוא בורג קטן", התפתח עד לאידיאל המודרני "האדם – מחשב", שקיימת התאמה של מוח האדם להיגיון הרציונלי של מחשב. היה נהוג לחשוב שחברה פוסט תעשייתית תעשה מהאדם מכונה. במדע הבדיוני ראינו את הפיכת האדם הלא מושלם למכונה מושלמת עם אינטלקט רב עצמה של מחשב, "האדם כמכונה", והיכולות שלו הן אין סופיות.

העולם הפנימי של האדם הוא לעתים קרובות בלתי הגיוני, והמטרה של החברה ליצור עולם שבו הכול נבדק ונשלט על ידי השכל, חינוך ומשטרה. הרגשות נשלטים על ידי לחץ חיצוני. אבל זה מועיל כשצורת החיים והיחסים החברתיים יציבים בחברה. האינסטינקטים והתוקפנות של ההמונים צריכים להיות מרוסנים, התעשייה זקוקה לעובד ממושמע.

הערכים החומריים יעשירו את העולם החומרי של האדם, אבל העולם הפנימי שלו יהיה מדולדל. את האדם צריך לא לחנך, אלא לאמן, כך התפתחו האימונים הפסיכולוגיים. הפסיכולוג, איוואן פבלוב, הוכיח שאפשר "לאלף" את כולם, שבעזרת פחד ושטיפת מוח אפשר לשבור התנגדות כלשהי ולכפות כללים שונים. אבל שיטות אלה נדחו, משום שאלימות גורמת להתנגדות, ולכן היא יעילה רק באופן זמני. הורגש הצורך בכלים של שליטה לא חיצונית אלא פנימית, עצמית.

זיגמונד פרויד (פסיכולוג, חוקר) האמין שהציביליזציות מתפתחות ומגדילות את הניגוד בין הצרכים האמיתיים של האדם ומה שהחברה מטילה עליו. כתוצאה מכך, נוצרת נוירוזה חברתית. העימות הבלתי מתפשר בין מטרותיה של החברה, לעבוד כדי לצרוך, והרצון לצרוך כמה שיותר, אף פעם לא יכול להיפתר באופן מלא. הצרכן מיואש מחוסר היכולת לצרוך את כל העושר של העולם. גם הקונפליקט בין חופש ומשמעת הייצור להשגת הצלחה נשאר בלתי פתור. הקונפליקטים הלא פתורים האלה באים לידי ביטוי בפחדים, חרדות ודיכאון.

הפסיכולוגיה האמריקאית: האדם חייב לקבל לחץ חיצוני של החברה, ואם האישיות שלו מתנגדת, נוצר דיכאון, כאשר הגוף חי, אך העולם הפנימי של האדם גוסס.

המקור של חוסר האיזון הרגשי הוא האווירה הכללית של החברה, אך רוב האנשים תופסים את חוסר שביעות רצונם כפגם של האישיות, ולא כפגם בכל מערכות החיים.

בעבר היו רואים דיכאון רק בחלק העליון של החברה, בצרכנים עם רגולציה קפדנית של התנהגות, שהובילה אותם לנוירוזות. בתהליך של ההתפתחות הכלכלית, חלק מההמונים הפכו למעמד הבינוני המשגשג, ובאמצע המאה ה-20 האדם כבר הפסיק להבין את עצמו, והתחיל להזדקק לעזרתו של הפסיכולוג, הפסיכואנליטיקאי, כדי לטפל בתסכול מעצמו, מהחיים שלו.

לאחר מכן, במקום הטיפול הפסיכולוגי הגיעה הפרמקולוגיה, היא פשוטה ונגישה. הטיפול התרופתי טוען, כי בעיות פסיכולוגיות הן תוצאה של חוסר או עודף של כימיקלים מסוימים בגוף. כל ההתנהגות האנטי חברתית היא תוצאה של הפרת האיזון הביוכימי. הפרוזאק זה "כותונת משוגעים" כימית.

רוב הבעיות הפסיכולוגיות הן תגובה לסביבה החברתית. אך הפסיכולוג משכנע את הלקוח שהאדם שמח ויציב מבחינה פסיכולוגית, אם יש לו אוכל, בית, בידור אחרי עבודה, והזדמנות לרכוש עוד ועוד דברים.

אז מדוע במדינות המשגשגות כלכלית כמו שוודיה, שוויץ וארצות הברית, נמצא השיעור הגבוה ביותר של מחלות הנפש ושל אנשים שחווים חוסר איזון נפשי מתמיד? הם אינם מסוגלים להתאים את עצמם לחיים הרגילים, והלחץ הבלתי הנסבל מביא אותם למחלות נפש.

הניצחון של הקִדמה הטכנולוגית יצר חברה של אנשים מאוד אומללים, בודדים, עם חרדות, תלותיים, מדוכאים רגשית, ש"חיים סתם". התמוטטות עצבים ללא סיבות אובייקטיביות, כל הזמן מופיעה בשיחות של האמריקאים המוצלחים. אבל ישנה סיבה אובייקטיבית – טבע האדם מתנגד להפיכה לרובוט.

אריך פרום (פסיכולוג גרמני) קרא לאדם המותאם באופן מלא לסביבה, "אוטיסט", מהמילה out, אדם שחי מחוץ לעולם האנושי. הוא חסר רגשות, מבין במתמטיקה, מכוניות, בעיניו אנשים אחרים הם חלק מהמכונות של העולם. אוטיזם נחשב למחלה גנטית, אבל מדוע המספר הזה עולה? לפני 60 שנה היה אחד מ- 10,000 בני אדם נולד אוטיסט, היום 1 מתוך 200 בני אדם הוא אוטיסט. זו מגיפה חברתית, תוצאה של הסתגלות אנושית לעולם המחשב. המספר הגדול ביותר של ילדים אוטיסטים, 1 עד 50, נולדים בעמק הסיליקון, מרכז העולם של טכנולוגיית המחשב, והם ילדים של גאוני מחשבים.

האדם הוא מכונה שמכוונת את עצמה, תחת ההשפעה של התנאים החברתיים, היא מייצרת תכונות שנדרשות לפי ההיגיון של ההישרדות בעולם הרציונלי של המכונות. אדם עם שינויים במצבי הרוח, עם רצונות מנוגדים, צריכים להחליף לאדם חדש. הדמוקרטיה הכלכלית, הפשיזם והקומוניזם הסובייטי יצרו אדם חדש, עם עולם פנימי פשוט.

"נמלים" כסוג של בנייה רציונלית של החברה האנושית, תואם לעיקרון של החברה הטכנולוגית, שבו האנשים, כמו נמלים, פועלים לפי התוכנית הנתונה. בעולם הזה של "נמלים" האדם ירגיש חופשי, כמו חיה בטבע. חופשי במאבק ההישרדות, במעמד השולט בקבוצה החברתית שלו, בסיפוק מיני. לא יותר מזה!

האם אפשר להציל את העולם הרגשי של בני האדם בתנאים הרציונליים שרק גוברים? רק בוויתור על ההתקדמות הטכנית והחומרית. אבל דווקא רציונליות, הסטנדרטים בתעשייה ובחיים החברתיים הביאו להמונים רמה גבוהה של חיים, דבר שהיה בלתי אפשרי במשך דורות!

הערה: בסופו של דבר, אנחנו גילינו מבוי סתום בציוויליזציה המודרנית: צריך לספק את הכול לכולם וזה יעשה אותם מאושרים, אבל, יחד עם זה, כולם צריכים להפוך לרובוטים, דבר שיהפוך אותם לאומללים.

הפתרון הוא להגביל ברמה סבירה את המילוי החומרי, ולתת מילוי רוחני ללא הגבלה, דבר זה ייצור הרגשה של נוחיות ואיזון מושלמים, הן מבחינה חומרית והן נפשית, אבל לא הרגשה קפואה, אלא תוך שאיפה בלתי פוסקת למילוי רוחני ללא הגבלה.

ידיעות קודמות בנושא:
הגבולות של השילוב האגואיסטי
האדם בורא את ההתפתחות של עצמו
"אדם", הוא מי שמסוגל להרגיש את הבורא

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest