קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך כתבי רב"ש, כרך ב', "מהו האיסור לתת שלום מטרם שמברך לה', בעבודה":
"הכי קשה בעבודה הוא בזה שסדר העבודה הוא, בבחינת שני כתובים המכחישים זה את זה, שקשה להבין, איך יכולים להיות שניהם אמת. כשמיחסים את העבודת לה', להאמין שה' מקבל את עבודתנו ולא חשוב באיזה צורה נראה את העבודה.
שמשמע לא חשוב אם הוא עובד בגדלות הדעת וההבנה, אלא אם האדם מיחס את העבודה לה', זאת אומרת הוא עובד על הכוונה דלהשפיע, הקב"ה מקבל עבודתו לרצון. שפירושו, שהאדם צריך ללכת בקו ימין הנבחן לשלימות, ולהתפלל לה' ולהודות לה', אפילו אינו מוצא בעצמו שום דבר שיהיה לו תשוקה לרוחניות. ולפי זה איך הוא יכול לבוא להודות לה' ולומר שה' שומע מה שהוא מדבר איליו.
אם הוא יכול לתת תודה לה' הוא מקבל מזה שמחה, ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה", ועל ידי זה הוא עולה ממצב השלמות שלו. היות שהתודה שנותן לה', זה עושה את האדם שירגיש עצמו לשלם, ובשיעור השמחה, שהוא ממשיך, כך הוא יכול לעלות בדרגה."
המצב עצמו אינו משתנה, הוא קבוע. משתנה רק היחס של האדם אליו, הקליטה שלו, באותה המידה שהוא מברר ומפרש בצורה נכונה את המצב הזה, את התגובה שלו על המצב הקבוע, שבו הוא כל הזמן נמצא.
בתוכו כל פעם מתגלות "רשימות" חדשות, והוא שופט את האור העליון, את אותה מידת ההשפעה שמתגלה לפניו. ולכן הוא כל הזמן נמצא בשינויים פנימיים, כלומר משתנה ההערכה שלו של התכונות, כמו השפעה, חיבור, אהבה, כל האבחנות השייכות לרוחניות, למושג הבורא.
זה מתגלה ב"כלים" השבורים או המתוקנים במקצת של האדם, ולכן כל השנויים מתרחשים רק בתוכו. לכן הכול תלוי בכך, איך שהוא יתקן את ה"כלים" ויקרב אותם אל האור. הכול תלוי בהשתוות הצורה, בכך, עד כמה שה"רשימות" שמתגלות בכל רגע תואמות לאור. ולהביא אותם להשתוות לאור אפשר רק על ידי הסביבה, שמשמשת כמתאם בין ה"רשימות" שמתגלות והאור.
אם האדם משתמש נכון בסביבה וב"רשימות" שלו, אז בכל מצב הוא יכול מהר מאוד להגיע לדבקות עם האור, ואז הוא ירגיש את המצב שלו כטוב. וודאי, הוא עושה זאת לא למען ההרגשה הטובה, אלא במטרה להידמות לאור ולהתנתק מהחשבון האגואיסטי שלו, להפוך להיות באמת המשפיע. כאן כבר נעשית עלייה במדרגות ההכרה, ההבנה והערכת האור.
חייבים לקשור יחד את שתי ההרגשות האלה, שני כתבים המכחישים זה את זה, ההופכיות שמתגלה על ידינו, וזה אפשרי רק על ידי זה שמתעלה מעל עצמו. מצד אחד, הכול "נגד" ההשפעה, ומצד שני, הכול "בעד", והאדם לא יודע מה לעשות. כזה הוא העולם, כזה הוא בעצמו בפנים, ואיך אפשר לקשור את ההפכים האלה? אי אפשר, עד שלא יבוא "הכתוב השלישי ויכריע ביניהם". וזה דורש לימוד וניסיון רב, כדי שהאדם יבין שההתקדמות אפשרית רק בצורה כזאת.
מצד אחד, הוא מרגיש חוסר אונים שלם, מתח, ואינו מבין איך אפשר לצאת מתוך המצב הזה, להינצל מהאיום של "פרעה". ומצד שני, הוא מבין שבאהבה ובהשפעה אין מקום לכאלה מצבים, שם הכול צריך להיות יפה, טוב ומושלם!
העולם התחלק לשני "מחנות": כוחות הרע, הסכסוך, השנאה והפירוד עומדים מול הכוחות החיוביים והטובים של חיבור ואהבה, ובאמצע אין שום דבר. וכל זה כדי שיבוא "הכתוב השלישי ויכריע ביניהם". רק הבורא יכול להשלים בין שני הצדדים העוינים, מה שנקרא: "ניצחוני בניי". כמו שנאמר: "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו". זו כבר עבודה ב"ג' קווים".
ידיעות קודמות בנושא:
לראות חסדים גלויים
הקו השלישי מגיע מלמעלה, ומעלה למעלה
המסך שמפריד בין שני ההפכים
