באיחוד עם הבורא

מתוך הכנס באירופה, שיעור מס' 3

במאמר "אחור וקדם צרתני", אנחנו לומדים איך הרוכב והסוס נעים יחד בתיאום זה עם זה. אנחנו, כמו כל הבריאה, מגלמים את הסוס, והרוכב זהו הבורא, שמנהל אותו באופן טבעי ומלא. אין אף תנועה שהסוס עושה ללא השפעת הרוכב. אבל הסוס עצמו רוצה ללכת יחד עם הרוכב, בתיאום עם הרצון שלו, להבין ולחזות את רצונו של בעל הבית שלו, עד כדי כך, שהרוכב יפעל אפילו לפני שהוא יתחיל להשפיע עליו.

כלומר, אנחנו צריכים לצאת לכזאת דרגת קשר עם הבורא, שאנחנו מבצעים פעולות במקומו, חושבים ומרגישים במקומו, עד כדי כך אנחנו מקושרים ודבוקים עימו.

וכאן אנחנו משיגים את הדרגה הבאה, את הבעיה הבאה: בשביל מה אנחנו עושים את זה? כדי לעשות נחת רוח לבורא, ולא כדי שיהיה לנו טוב מזה.

אם אני פועל למען עצמי, אז אני מתנתק ממנו בגלל שינוי התכונות. לכן אנחנו צריכים לחשוב על זה, שאנחנו לא רוצים להיות סתם בגילוי הבורא, אלא כדי לעשות לו נחת רוח.

ואז אנחנו מתחילים להרגיש איך הוא רוצה להתגלות לנו, כדי ליהנות אותנו, כדי לספר לנו על הכול, למשוך אותנו לעולם שלו של נצחיות ושלמות. והעולם שלנו, שמסתיר אותו, שניצב בינינו לבינו, הגופים שלנו וכל מה שמקיף אותנו, ייעלם בהדרגה. ואז אנחנו נראה רק כוח אחד שמנהל את העולם, ואנחנו בתוכו.

בעיקרון, היום גם המדע מתחיל לדבר על זה.

באופן כזה, אנחנו צריכים להתחיל להרגיש כאב ושמחה מהכוונה שלנו. בשביל מה אנחנו רוצים לגלות אותו, למען עצמנו או למענו? וכאן האגו שלנו מקבל את העבודה האחרונה שלו. אנחנו שוב דורשים מהבורא, שהוא יתחיל לתת לנו דווקא כאלה כוונות, הכול ממנו, הכול רק אליו. כל השאלות, כל הדרישות, כל הבקשות, התפילות, כל הטענות, הכול אליו.

אף פעם אל תנסו למצוא בתוככם שום תנועה קטנה. אם ישנה בעיה, תפנו ישר אליו, במה שלא יהיה, ותפעלו יחד איתו. אם אתם תכוונו את עצמכם בצורה נכונה לעבר הכוח הזה, אז אתם תראו איך הכול יסתדר. כלומר, אני רוצה לגלות את הכוח הזה, מפני שבעולם קיים רק הוא לבדו ורק כדי לחבר את כולנו יחד, כדי שאנחנו נהפוך להיות ל"אחד תחתיו", נתאחד ל"סוס" אחד ויחיד.

אנחנו צריכים להרגיש שמחה מזה שיש לנו מגע איתו, וזה לא חשוב אם המגע הוא טוב או רע. אם בהרגשה הרעה ביותר אני מרגיש את הקשר עימו, סימן שהמצב הזה הוא טוב. אם בהרגשה הכי טובה אני לא נזכר בו, סימן שהמצב הזה הוא רע.

אנחנו צריכים להעריך את המצבים, לפי הכוח של המגע שלנו עם הבורא. ואז אנחנו נעבור בהדרגה מהרגשות בתוך רצונות הקבלה שלנו, להרגשות ברצונות ההשפעה. כלומר, כל השמחה שלנו, כל ההשתוקקות כבר מכוונת אליו, כדי לעשות לו נחת רוח, ואז בכוונה הזאת ליהנות לו, אנחנו מתחילים לקבל את האור העליון שממלא אותנו, הבורא במלואו נכנס לתוכנו ואנחנו מתחילים להרגיש את עצמנו ואותו כאחד שלם, כשני אוהבים שמתחברים יחד.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס אירופה, 22.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לדעת מה לבקש וממי לבקש
שני עולמות
יחד לבקש את הבורא

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest