דף הבית / חינוך, ילדים / האדישות מדאיגה

האדישות מדאיגה

v_kurtke_100_wp.gif

שאלה: האם ה"בחירה החופשית" היא הסכמה מרצון לחינוך האינטגרלי כדי להפוך להיות אדם אינטגרלי?

תשובתי: זה צורך הכרתי, אין שום דבר אחר. אף אחד אינו רוצה בזה כי כולנו אגואיסטים. אבל כאשר אתה מתחיל ללמוד, לראות לאן כל זה מוביל, אתה מתחיל להבין את החשיבות של המצב הבא, את ההכרחיות שלו, את הכורח שלו, וכל זה מתוך חיוביות. ועכשיו מהשליליות: ומה יקרה לי אם אני אעצום את העיניים? כמו ילד קטן שאומר: "זה לא קיים", כלומר, כאילו אם הוא לא רואה סימן שזה לא קיים.

אם אני ניגש להכול באופן הכרתי, אני רואה אילו ייסורים נוראיים בכל הרמות הוכנו עבורי כדי לדחוף אותי לזה. הייסורים האלה הולכים וגדלים בהדרגה, ולא נופלים בבת אחת במכה גדולה. כרגיל: בתחילה יש אזהרות קטנות, אחר כך יותר ויותר. אבל אני כבר יכול לתאר לעצמי מה זה יהיה.

אבל עכשיו אנחנו כבר מגיעים לאזהרות הגדולות. תראו את כמות אסונות הטבע והמהפכות שהתרחשו בשנה החולפת. כבר מדברים בגלוי על האפשרות של מלחמה גרעינית, אבל יותר מידי בנחת.

מתוך שיחה מס' 12 על החינוך האינטגרלי, 16.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להביט קדימה ולא בין הרגליים
זה מה שיקרה
לימוד לפי הזמנה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Wjjk4

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest