דף הבית / כנסים / האגואיזם הגיע לקצה

האגואיזם הגיע לקצה

בספרו של אדם הראשון, "רזיאל המלאך", הוא מספר על הכוח הנסתר מאיתנו וכיצד להשיגו.

במשך למעלה מ-5700 שנה, עד שנת 1995 לספירה, התפתחנו במילוי האגואיסטי שלנו. בסופו של דבר איננו יכולים יותר למלא את עצמנו בצורה אגואיסטית ואנחנו נוכחים לדעת כי הדרך הזאת כבר מומשה ומיצתה את עצמה. אין לנו עוד במה להתמלא.

המילוי האגואיסטי מתחלק לדרגות: אוכל, מין, משפחה – אלה ההנאות הבהמיות שהגוף שלנו דורש. כסף, שליטה, כבוד ומושכלות – אלה ההנאות בדרגת האדם. אלה הן הדרגות של המילוי האגואיסטי, של הספיגה, הקליטה. הם אלה שדחפו אותנו לכל מה שעשינו במהלך כ-5700 שנים.

אך בסופו של התהליך, כותב אדם, תתרחש פריצה. אנחנו ניווכח לדעת שכל הדינמיקה האגואיסטית מיצתה את עצמה ונגלה שאין לנו למה ובשביל מה לחיות, במילים אחרות, נתחיל לאבד את הטעם בריצה הבלתי פוסקת אחר הצבירה, הקבלה. רצונות חדשים יפסיקו להופיע, וברצונות הקודמים נרגיש ריקנות, היעדר תענוג.

ללא תענוג אין לנו את הרגשת החיים. האדם צריך כל הזמן להרגיש שחסר לו משהו. הוא צריך להימשך אחר הקבלה ולקבל את הרצוי. ברגע הקבלה אנחנו מרגישים תענוג, ולאחר מכן הוא נעלם ואנחנו שוב צריכים לחפש ממה ליהנות. ושוב מגע רגעי, ושוב התענוג נעלם.

אנחנו צריכים כל הזמן לנוע קדימה אחר הרגע החדש, החדש, החדש של תענוג, כיוון שהמגע בין הרצון שלנו לתענוג מייד נכבה, כמו שנכבה האור כשיש קצר.

היום אנחנו סוף סוף התפתחנו, שבענו, התמלאנו והבנו שאין לנו לאן להתקדם. בסופו של דבר, כפי שכותבים המקובלים, האנושות תיכנס לתהום שחורה של ייאוש. אנחנו רואים את זה לפי כמות הגירושין, לפי התפרקות המוסדות הקודמים, לפי חוסר האונים והבורות, לפי הסמים, הדיכאון ועוד.

אולם החשוב מכל: אם לא נתחיל בזמן להתקדם לפי הדרך החדשה, אנחנו ניכנס לסתירה מאיימת, לקונפליקט עם הטבע, עם הסביבה. היום אנחנו מתחילים להרגיש את זה באופן מציאותי, בפועל. אם קודם לא היינו חושבים כך, היום זה כבר גלוי לעין.

חכמת הקבלה אומרת שלא יישאר לנו הרבה זמן לחשוב. הטבע יכריח אותנו להשתנות. אנחנו יכולים לעשות את זה כרגיל, בדרך של אסונות. הרי אנחנו יצורים אגואיסטיים, היסוד שלנו הוא הרצון ליהנות, הרצון להרגיש טוב. ובאופן טבעי, קל מאוד לכפות עלינו משהו על ידי ייסורים.

אולם ניתן לנהוג אחרת, אם נרכוש מעט שכל. בלי לחכות לצרות, אנחנו יכולים להבין, לדעת מהיכן הן מגיעות, מדוע וכיצד. חכמת הקבלה נותנת לנו את המלצותיה למקרה הזה.

בגדול, היא אומרת כך: הטבע שלנו נע אל עבר המילוי האגואיסטי המקסימלי, כדי שבסופו של דבר נראה את המוגבלות שלו, ונעבור לתכונת ההשפעה.

ההשפעה היא תנועה בלתי מוגבלת קדימה שמייד מוציאה את האדם להרגשות חוץ-גופיות, כלומר בלתי תלויות בגוף שלנו. והיא מושגת כאן, בינינו. כדי להיות משפיעים, לא דרוש לנו שום דבר מיוחד מלבד הרצון.

אם תלמדו לפי השיטה הזאת, אומרת חכמת הקבלה, אתם מייד תרגישו כיצד מתפתחים בכם חושים נוספים. אין כאן שום מיסטיקה, שום איסורים, שום תנאים מיוחדים. רק ספרים שמסבירים בצורה מדעית מדויקת מהי השיטה, כיצד בנוי העולם, כיצד אתה בעצמך בנוי. כשאתה קורא את הספרים האלה, אתה מתחיל להבין בשכלך: כן, באמת, העולם בנוי בצורה כזאת. שום אמונה במילים של מישהו, שום סימנים מאגיים, כלום ממה שייחסו לחכמת הקבלה במשך אלפי שנים. חכמת הקבלה היא מדע.

ואם המדעים על העולם שלנו בנויים על קבלה, על "הכנסת נתונים", חכמת הקבלה לומדת את הכול בהוצאה. היא מספרת לנו רק על חוקי החליפין, התקשורת בכיוון ההפוך: החוצה, להשפעה. ואנחנו נצטרך ללמוד את החוקים האלה בדרך הטובה, או בדרך הלא כל-כך טובה.

מתוך הרצאה במוסקבה, 16.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הצד האחר של הבריאה
עידן השובע
תקופת המעבר של האנושות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Ia5As

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest