"דרשו ה' בהימצאו"

מצד אחד, הבורא הוא הראשון שתמיד מעורר אותנו, וכל עלייה שאנחנו מרגישים היא תגובה בלתי נמנעת על הארתו. ומצד שני, מהי עבודת האדם?

אף על פי שהאדם יודע ש"אין עוד מלבדו", עליו בכל זאת לזכור את העיקרון "אם אין אני לי מי לי". על אף שהבורא מעורר אותו, בכל זאת, כל עוד האדם נמצא בהסתרה, עליו להראות שהוא מעורר את עצמו. אסור להירגע ולחכות שהבורא יעורר אותי. לא, צריך לפעול. צריך לארגן סביבה ולהשתמש בכל האמצעים שעומדים לרשותי כדי לא להירדם, אלא להיות עירני, להעלות ככל האפשר את התכונות בתוכנו הקרובות להשפעה ולאהבה. בעזרת הסביבה ואמצעים נוספים אני מכין את עצמי בצורה כזאת שאפילו אם הבורא יעורר אותי, אני ארגיש עלייה יותר גדולה ויותר עוצמתית.

והסיום, הסיכום של ההתעוררות הוא כזה, שאני והבורא פועלים ביחד, כמו סוס ורוכבו שנמצאים בדבקות והסוס רוצה אפילו להקדים את רצונותיו של רוכבו כמו עוזר נאמן.

לכן, בכל רגע עליי לזכור שהבורא ללא ספק יעורר אותי, אבל הכול תלוי בהזדמנויות שאני בעצמי מנצל.

אנחנו לא מכירים ולא רואים את ההזדמנויות האלה. יכול להיות, שברגע מסוים המאמצים המצטברים שלי אחרי זמן מה יעוררו "התערותא דלעילא". ויתכן שיש לפניי תנאים נוספים כלשהם, למשל מצבים רוחניים מיוחדים כלשהם ששייכים ל"שבת", ל"ראש חודש", "ראש השנה" או למועדים שקשורים ל"עבודות יום" או ל"עבודות לילה", וכולי. גם בהם טמונה "התערותא דלעילא" המיוחדת, אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים ביותר ל"התערותא דלתתא", להיות רגישים כל רגע.

אם האדם מפתח בו משיכה, צורך, לא לשכוח אף לרגע על ההשגחה העליונה, אז הוא מגלה שההנהגה הזאת קיימת כל הזמן בקביעות והיא נובעת מהבורא "הטוב והמיטיב" ש"אין עוד מלבדו". מאחורי כל העולם של האדם, כולל את עצמו וסביבתו, הוא מגלה את האמת ואת התמונה שמצייר לו הכוח העליון והכול נעשה רק כדי להגביר את הרגישות כלפיו. לבורא, לכוח היחיד יש רק מטרה אחת, והיא, לעצב את האדם כך שהוא ירגיש תמיד שהבורא הוא טוב ומיטיב ושאין עוד מלבדו. ולשם כך על האדם לתקן את כל כלי תפיסתו, זה העיקר.

נאמר "דרשו ה' בהימצאו". נדמה לאדם שההתעוררויות והשינויים מגיעים מהבורא שכל הזמן משנים את המצבים שלו. אבל כשאני מגיע למצב של "חפץ חסד", אני מגלה שמצד הבורא אין שום שינויים. כל מה שנשלח אליי, כל מה שאני מרגיש בכל רגע, ההסתרות והגילויים בדרגות השונות, הבלבולים השונים ואפילו הניתוק מהבורא ובהמשך חזרה להכרה, כלומר להכרה בהשגחה העליונה – מאחורי כל "התפאורה" הזאת אני מגלה שאין ניתוקים והבורא אף פעם לא מוריד את רמת היחסים שלו איתנו. להיפך, הוא מעורר בי פעם אחר פעם רצונות ותכונות יותר ויותר חזקים, יותר מקולקלים, כלומר הפוכים ממנו, כדי שבתוך הניגוד הזה בין האור לחושך אני אגלה את הבורא בצורה יותר ברורה, את הטוב והמיטיב שאין עוד מלבדו.

לכן, בקבוצה עלינו לחזק את המוכנות הפנימית של האדם לתפיסה נכונה בעזרת אמצעים שונים, לא קיים גורל עיוור או טבע מכני שמנהלים איתנו משחק מקרי. לא משנה אילו רצונות או מחשבות מתעוררים בנו ובאים לראשינו משום מקום, הכול מגיע מהכוח העליון. ודרוש מאיתנו רק דבר אחד, לחזק את עצמנו בעזרת האמצעים השונים ולהגיב בצורה נכונה על המתרחש.

מכל מה שקורה במוח ובלב, בתוכי ובעולם (כיוון שזאת מערכת אחת), אני רוצה לגלות רק דבר אחד – שהכול יהיה מונע על ידי "מנוע" אחד. המחשבות והרצונות שמתעוררים בי וגם המחשבות על המחשבות והרצונות שנגרמו על ידי הרצונות, הכול נובע מתוך מקור אחד שפועל כדי שכל פעם אתקשר אליו ואתנתק ממנו ואבנה קשר יציב, רב שכבתי ורב פנים. כך אנחנו מבררים, מחפשים את הבורא, "דורשים את ה' בהימצאו" ומגלים שהוא באמת קרוב, שהוא נמצא בתוך האדם.

זאת אומרת, אין מחשבות זרות, אין רצונות שפלים, אלא הכול נועד כדי שהאדם יבין ששום מחיצות לא מבדילות אותו מהבורא. הבורא נמצא עימו וכל העולם, כולל הטבע הדומם, הצומח, החי והאדם הם חלקים המרכיבים את הקשר ביניהם.

מתוך שיעור על פי אגרת של בעל הסולם, 07.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ללכת לשוק כדי לקנות דבקות עם הבורא
מה לעשות שהבורא בכל מקום?
חלק האדם שבמנוע