קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כאשר אתה יוצא להפצה, תגובות טובות מאנשים גורמות לתחושות נעימות. אם כך מהיכן מגיעים הכוחות, האם מהאגו העצמי או מהבורא?
תשובתי: אם אתה לא דורש כוחות מהבורא, אז באופן טבעי אתה מקבל אותם מהאגו. בסך הכול יש שני מקורות למוטיבציה, ובהתאם לכך, היא יכולה להיות או אגואיסטית או עליונה, או על מנת לקבל או על מנת להשפיע.
אז איך אתה יכול לבדוק את עצמך? איך אפשר להיווכח שאני עובד דווקא בעל מנת להשפיע?
הקריטריון הוא כזה: בתוך הרצון שלי אני מרגיש כל מיני אכזבות, בעיות, ריקנות ואפילו צרות, אבל דורש מהבורא רק דבר אחד – להעלות לי את המוטיבציה האלטרואיסטית ללא שום שכר למען עצמי. אני שמח שהאגו שלי מרגיש רע, שהוא ריק ובלתי מסופק. כי זהו סימן טוב: עכשיו, אם אני בכל זאת אוכל להמשיך את העבודה, אז היא באמת תהיה מכוונת להשפעה.
אם נדבר בשפת הקבלה, אז אני עושה "צמצום" על הרצון שלי, שׂם "מסך" ו"אור חוזר". באופן כללי, הרצון תמיד נשאר ריק, מאחר ו"צמצום א'" אינו מתבטל. ואז אני מתחיל לעבוד מעל הרצון בעל מנת להשפיע, בהיותי בטוח שאני מתייחס נכון למציאות, לחיים, לבורא, כלפי כולם.
אבל אם לא הרגשתי באגו שלי ריקנות, אכזבות, צרות, כדי להימשך מעליהם להשפעה, לדאגה לבורא, אז זה אומר שאני עדיין נמצא ברצון האגואיסטי שלי. אני עובד בתוכו, ואף על פי שאני מתקדם לכוונה על מנת להשפיע, בכל זאת בינתיים אני נשאר באהבה עצמית. ודאי שאני מנסה לנהל השפעה, אבל כל המאמצים שלי ניזונים ממניע אגואיסטי. כלומר, אם לא הייתי מקבל תענוגים למען עצמי, אז לא הייתה לי שום מוטיבציה, שום כוחות, שום צורך להמשיך בדרך.
מתוך שיעור בנושא "שאלות ותשובות", 08.08.2013
ידיעות קודמות בנושא:
ללמוד לעבוד ללא קשר לתוצאה
לבקש לאהוב
כשלא יישארו שום ספקות
