דף הבית / קבלה ומדע / טבע / דרך רצופה בטעויות

דרך רצופה בטעויות

photo_rav_gh70_314.jpg

אנחנו אגואיסטים שמתחשבים רק בעצמנו. האנושות סבורה שהיא ניצבת מעל לכל, וככלל האדם מחשיב את עצמו מעל לטבע. הוא אינו מחשיב את עצמו כחלק מהטבע, לא כחלק גרוע שלו, ואפילו לא כחלק טוב ומפותח. על אף שגם זו תהיה אשליה. למעשה, האדם הוא מזיק וטיפש, הוא מתייחס בצורה רעה לסביבה ולכל שאר חלקי הטבע, הוא צורך ללא כל נחיצות, הוא הורס הכול ועל ידי הפעילות שלו מזמין את כל הרע.

אך יחד עם זה, הוא מרגיש שהוא הטוב והחכם ביותר, מעמיד את עצמו מעל כולם, ויתרה מכך, הוא לא סתם מציב את האנושות בפסגת ההיררכיה של הטבע, אלא מוציא אותה מחוץ לטבע. זה מוביל אותנו להתפתחות אגואיסטית רעה, שמאופיינת בשורה של טעויות שנעשות בכל צעד.

הטעות הגדולה ביותר היא בכך שהאדם מניח שהוא כביכול מבין מה צריך לעשות בחיים ובטבע. פעם אחר פעם אנחנו מקבלים החלטה שרירותית, במקום שנלמד מהטבע, ובסופו של דבר אנחנו פעם אחר פעם הורסים את עצמנו ואת הסביבה שלנו. הדרך שעברנו רצופה בטעויות: חשבנו שבגוף האדם ישנם איברים מיותרים, שבטבע קיימים חלקים מיותרים שצריך לשרוף, לחתוך, להשמיד, לבער. בכל מקום אנחנו רוצים להשליט את הסדר והניקיון שלנו, להפוך את כל הטבע מא' ועד ת', מתוך ביטחון מלא שאז הכול יהיה בסדר.

אם לא הכוח העליון ותוכנית ההתפתחות שלו, כבר היינו הורסים הכול ומסיימים את החיים שלנו על פני האדמה. אבל התוכנית קיימת והיא שומרת עלינו מפני ההשמדה המלאה.

אז מה אנחנו יכולים ללמוד ממה שקורה איתנו? – בסופו של דבר, אף צעד בדרך הזאת אינו יכול להיזקף לזכותנו ואינו יכול להיחשב כטוב. כשנביט לאחור, אנחנו עוד נראה שהיינו טיפשים, שכל הפעולות שלנו היו שגויות, וכל מה שהשגנו הוא הרסני וכלל אינו נכון.

דרושה כאן הכרת הרע. בינתיים חסר לנו השׂכל כדי להסתכל לאמת בעיניים. במקום זה, כל אחד מאיתנו מופיע בתפקיד של "מתקן עולם" לא-יוצלח: נדמה לו שהוא יודע כיצד לחיות, והוא חי לפי החוקים שלו.

וכנגד זה פועל הכוח המגן. הרי "סוף מעשה במחשבה תחילה". כך או אחרת, הכול זורם מלכתחילה אל המטרה הסופית, ולכן הוצבו לנו מסגרות מסוימות, גבולות של סטייה מתקבלת על הדעת, גבולות שבהם אנחנו יכולים לטעות, לקבל מכות, ללמוד מהן, ולהתקדם קדימה. הכוח הזה דואג לכך שלא נשמיד את עצמנו לגמרי, אלא רק נקבל מכות על השגיאות שנבצע בתוך הגבולות שנקבעו לנו.

גם אנחנו מאפשרים לילד לטעות, להתבדות במשהו, כדי שהוא יפיק את הלקח מהטעות שלו וימצא את הדרך הנכונה.

וכך גם האנושות מתנהגת בינתיים, כמו הילד הזה. אף פעולה שלנו אינה יכולה להיחשב כפעולה נכונה וטובה. השינויים אפשריים רק במידה ונרצה את התיקון. רק אז האור העליון יגיע ויממש אותו. מאיתנו עצמנו לא יכול לנבוע שום דבר טוב, הטוב בא רק מלמעלה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום בעולם", 04.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
גורלם של כל הפרויקטים
חיים בשביל הרגע
הקו האדום: זהירות – אדם!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/eXvMH

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest