קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כל החיים שלנו צריכים להיות מכוונים לסיבה אחת שממנה נובעים החיים האלה, כלומר, לבורא. והוא גם המטרה של החיים האלה שאליה אנחנו צריכים להגיע. וכל המקרים שבחיים שלנו, בעולם שלנו, הם סך הכול נובעים מאותה מחשבת הבריאה. ואם אנחנו מכוונים את עצמנו נכון בכל רגע לאותה המטרה היחידה שעוצבה על ידי מחשבת הבריאה, אז אנחנו מתקדמים ב"דרך המלך".
לברר את הכיוון ולהכיר את הדרך הזאת אפשר על ידי האמצעים שניתנו לנו בעולם הזה. העולם הזה נוצר והתייצב בצורה כזאת בכל הדרגות שלו: דומם, צומח, חי ובני אדם, וביחסים בין כולם, והכול מכוון רק כדי לתת לנו את האפשרות היחידה למעשה הנכון, כלומר לכוון את עצמנו בכל רגע לבורא.
והאמצעי שעוזר לנו לכוון את עצמנו לבורא מכל מצב מכל מה שקורה לנו בעולם הזה, הוא הקבוצה. הקבוצה, זה כמו מיני אנושות שבתוכה אנחנו מוצאים את עצמנו בסביבה הנכונה שאותה אנחנו בנינו בעצמנו לעצמנו. ככל שנארגן אותה בצורה אידיאלית, נכונה, טובה, אמיתית, כך אנחנו נוכל לעלות על ידה יותר ויותר גבוה. הקבוצה, זו מדרגה שנמצאת מעליי, שאליה אני כל פעם מעלה את עצמי על ידי החברה יותר ויותר למעלה.
העבודה בחברה היא מעניינת ומיוחדת בזה, שהיא מהווה את האמצעי בינינו לבין הבורא ובינינו לבין האנושות. אני בעצמי לא יכול למצוא את הבורא, מפני שלצורך זה אני חייב להגיע עימו להשתוות הצורה. כדי להשתוות לבורא אני חייב להגיע לעל מנת להשפיע, כלומר, אני בעצם חייב להימצא בכוונה של השפעה. וזה אפשרי רק אם אני מכניס את עצמי לקבוצה ומאבד את עצמי שם. אם אני יחד עם הקבוצה יוצא לבורא, אז בטוח שאני אמצֵא בהשפעה.
כדי להשפיע דרך הקבוצה לבורא אני צריך לסחוב את הקבוצה כולה לאותו הכיוון של להשפיע לבורא. לכן אנחנו חייבים יחד לעצב בקבוצה כזה כיוון, כזאת מטרה, כזאת משימה – להתחבר כדי להשפיע לבורא. זאת חייבת להיות החלטה משותפת שלנו.
ידיעות קודמות בנושא:
לחלק את המשא הכללי בין כולם
על ידי ביטול עצמי, אני רוכש את כל העולם
נתמוסס זה בזה
