דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / דרושים שניים להשפעה

דרושים שניים להשפעה

כאשר אנחנו מתקנים את עצמנו, אנחנו מקבלים את צורת הבורא. תכונת ההשפעה שאנחנו רוכשים, זוהי צורת הבורא. על כך נאמר: "ממעשיך הכרנוך". כאשר אנחנו משתנים, אנחנו מתחילים להבין אותו.

אחרת, אם אני רוצה להבין את הבורא ללא שינויים פנימיים בתוכי, אז אני נקרא "פילוסוף" וזה מאפיין שלילי בחכמת הקבלה. הרי "פילוסופים" רוצים להשיג את החכמה האלוקית העליונה ולא לשנות את עצמם. כך גם הקוף יכול לחקות את האדם, כאשר הוא מעמיד פנים שהוא חכם כמוהו, אבל בכל זאת הקוף נשאר קוף, במילים אחרות, הוא אינו עולה מדרגת חי לדרגת האדם.

ניתן להשיג את הרוחניות רק מתוך השתוות הצורה. אני מבצע פעולות מסוימות ובאמצעותן רוכש צורה הדומה לבורא. בהמשך אני מבצע את אותן הפעולות כמוהו ביחס לשאר הנבראים, ומתוך כך מתחיל להבין, להרגיש אותו, לפי עיקרון פשוט: "ואהבת לרעך כמוך". במילים אחרות, תנסה ואז תראה את עצמך במקומו.

ובכן, רצון לקבל הנברא מקבל על עצמו שינויים למיניהם עד שהוא לא יתעלה מעל עצמו כשיקבל צמצום על רצונו ליהנות לעצמו. במקום כוונה אגואיסטית הוא מקבל כוונה אלטרואיסטית – למען השפעה לזולת, ואז כולו עובד בתוך ההשפעה הזו, וכתוצאה מכך, הרצון לקבל הופך לכאורה למשפיע ובכך הופך להיות דומה לבורא.

לפיכך, גם אם הנברא לא מחליף את טבע הקבלה הגולמי שלו, הוא יכול לעבוד בכוונה להשפיע.

אולם כאן נשאלת השאלה: ביחס למי או למה ניתן לעבוד בצורה כזו? מה אני יכול לתת לאחרים? האם אני מסוגל להשפעה ממשית למישהו עם טבע הקבלה שלי? נראה שזה בלתי אפשרי, אך למרות זאת אני מגיע לזה. איך? כיצד אני נותן למישהו תענוג?

למעשה, אני משפיע באמת לזולת כאשר הוא אוהב אותי. אם כך, דווקא על ידי יכולת הקבלה בלבד אני גורם לו לתענוג. לכן תחילה אני מעמיד על עצמי צמצום ולא מקבל לעצמי דבר, עד שאוכל לקבל באמת למען התענוג שלו.

רק כך אני מסוגל להשפיע.

לפיכך, ההשפעה אפשרית אך ורק בין אוהבים – בינינו או בינינו לבורא. אם אחד לא אוהב את השני, אז הקשר הנכון שנקרא "השפעה", אינו אפשרי ביניהם.

ובכן, עקב כך שאין לנו רצון להשפיע, אנחנו משתמשים בכוונה בעל מנת להשפיע. לכאורה נשאלת השאלה: מה התועלת ממנה? העניין הוא שאני יודע – הוא אוהב אותי וכאשר אני אקבל ממנו אני אביא לו שפע. כך זה עובד, תמיד בכיוון אחד – לתוכי, אך עם כוונה למענו.

שאלה: אם אני יכול להשפיע רק למי שאוהב אותי, אז מה זה אהבה?

תשובתי: הקשר בין הכלים, הרצונות, אפשרי במידת הדמיון ביניהם. הוא יכול להיבנות על העיקרון "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" או על העיקרון של "ואהבת לרעך כמוך". צורות אחרות של קשר אינן יכולות להתקיים.

למה הקשר לפי העיקרון הראשון נחשב גם כן? כי אז אני כאילו "שומר על ניטרליות" ביחס לזולת, מעל לרצון לקבל שלי, כאשר אני מגביל את כל הרבדים של הרצון ועובד מעליהם בלהשפיע בעל מנת להשפיע. העבודה הזאת גם כן מתרחשת במדרגות הרוחניות.

מצד שני, אני מסוגל לתת באמת רק בתנאי שאני אוהב מישהו. אולם אז מתברר שאין לי מה לתת. הנתינה האמיתית שיוצאת מהלב, מהרצון הפנימי ביותר, שאינה מבוססת על רווח כמו בעולם שלנו, אפשרית רק אם אני אוהב אותו והוא אוהב אותי. במקרה כזה אני יכול לקבל וכך לתת לו תענוג.

איך אז אני מביא לידי ביטוי את התענוג שלו? בכך שמאפשר לו לקבל ועל ידי זה לגרום לי לתענוג.

המנגנון הזה פועל הפוך להגיון שלנו. אם אני אוהב את הזולת, אז אני נותן לו הזדמנות לקבל. אני לא נותן לו שפע, השפע קיים ממילא, אני דווקא מאפשר לו לקבל ואז נהנה מכך.

יוצא שבעצם אני פותח וסוגר את כלי הקבלה שלו. הרי אם לא אביע אהבה כלפיו, הוא לא אוכל לקבל, לא רק ממני, אלא באופן כללי, פשוט לא יהיה לו למי לתת.

תארו לעצמכם: שניים שאוהבים זה את זה ואף אחד לא רוצה דבר לעצמו. אז מה אני אתן לאהובי? – את התענוג שלי. כאשר אני נהנה, אני גורם לו לתענוג. יחד עם זאת, אני עצמי לא מקבל דבר זולת העובדה שהוא נהנה מזה.

אני כאילו אורח שבשבילו נערך שולחן מפואר מאוד. אני רעב נורא, אך עושה על עצמי "צמצום" ואחרי זה אני חופשי. על כך נאמר: "למתים חופשי". הרצון לקבל שלי מצומצם, "מת" ועכשיו אני יכול לסדר את הקשר עם האהוב שלי במידת האהבה שאני חש ממנו ובמידת אהבתי אליו. במידת השתוות הצורה בינינו, אני מסוגל לאכול לשם התענוג שלו. כל התענוגים בו, כמו שכתוב "ובו ישמח ליבנו". אותו הדבר גם קורה מצידו ולכן הכלי שלנו הוא אין סופי.

מכאן תבינו שהתנאי הרוחני המקורי יכול להתקיים רק כאשר מקבלים בעל מנת להשפיע. ועד אז אנחנו רק מבצעים תיקונים כדי להגיע לזה. אני משתמש בכלים של הרצון לקבל, אך מרגיש את התענוג שלי בתוך אהובי, במידת אהבתי אליו. אחרת, אין לי תענוג.

זאת הסיבה שאנחנו זקוקים לערבות – היא נותנת לנו כלים להרגשת השכר.

מתוך שיעור לפי "הקדמת ספר הזוהר", 30.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
דקויות של לקבל על מנת להשפיע
ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך
לחיות בכוונות ולא ברצונות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ix36L

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest