דרושה דוגמא ולא מילים

שאלה: אילו יחסים צריכים להיות בין הורים וילדים כדי להיות תואמים לשורש הרוחני, וכדי שהילד לא רק יקבל מההורים, אלא תהיה לו האפשרות גם לתת להם משהו?

תשובתי: החיים שלנו בנויים משלוש תקופות: הילדות, הבגרות והזקנה. בזקנה ההורים הופכים להיות מטופלים על ידי הילדים. ב- 20 השנים הראשונות ההורים מטפלים בילדיהם, ב-20 השנים הבאות הילדים כבר גדלו, נעמדו על הרגליים ועובדים בעצמם, וב-20 השנים האחרונות הם כבר מטפלים בהורים שלהם.

שאלה: אבל האם הילד אינו יודע שכעבור 40 שנה הוא יטפל באבא ואמא?

תשובתי: הילד מגלה את זה לפי איך שאתה מטפל בו. היחס שלך אליו יישאר בו בצורת "רשימות", שאותם הוא יזכור אחר כך, אפילו אם עכשיו הוא לא מסכים איתך ומתנגד. הכול תלוי ביחס שלך, ולא באיך שהוא תופס את זה עכשיו. הוא גדל לפי איך שהטבע עשה אותו ועד כמה שהצלחת לחנך אותו, אבל היחס שלך יישאר בו כדוגמה לאיך הוא בעצמו צריך להתנהג.

כל החינוך מבוסס רק על דוגמאות, אתה יכול לא להוציא אפילו מילה, אלא רק להראות דוגמא.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 01.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אור בעטיפה של סוכרייה
למי אתה מוסר את עצמך?
דוגמה מוחשית אחת שווה יותר מכל המילים