דף הבית / משבר עולמי / דעות על הגלובליזציה

דעות על הגלובליזציה

דעות: מיכאל דליאגין, כלכלן ופוליטיקאי רוסי: "ההבנה הפשטנית של המושגים גלובליזציה ואינטגרציה אינה נכונה. השלב הנוכחי של הגלובליזציה הוא שלב נבדל לגמרי, השלב הגבוה של האינטגרציה".

אנטולי דמיטרייב, סוציולוג: "האחדות הגנטית של האנושות היא תנאי מוקדם לשלב הנוכחי של תהליך הגלובליזציה, שמתבטא בהתרחבות והתהדקות הקשרים המקיפים בין כל האזורים ובין כל העמים שעל פני כדור הארץ. הופעתם של גזעים שונים וקבוצות אתניות רבות שלא ידעו על קיומן של האחרות, והתפזרותן בתקופת האבן החדשה – לעיתים נתפסת כשלב הראשון של הגלובליזציה. פירושו של התהליך היה שימור האחדות הביולוגית והגנטית, ועל כן הוא היווה תנאי מוקדם לגלובליזציה המודרנית, שמתבטאת ביצירת אחדות ריאלית כלכלית ותרבותית של האנושות".

חוסה אורטגה אי גאסט, פילוסוף ספרדי: "העניין הוא שלפתע פתאום העולם שלנו התרחב, ויחד איתו התרחבה גם ההשקפה שלנו על העולם. בזמן האחרון ההשקפה הזאת מקיפה את כל כדור הארץ; כל פרט, כל אדם ממוצע משתתף בחיי כל כדור הארץ. לפני שנה תושבי סביליה היו יכולים לעקוב דרך העיתונים, שעה אחר שעה, אחר מה שמתרחש עם קבוצת אנשים בקוטב הצפוני; הרי הקרח כביכול הופיעו בין השדות הלוהטים של אנדלוסיה. כל פיסת אדמה כבר אינה מבודדת בגבולות הגיאומטריים שלה, אלא פועלת בשיתוף פעולה עם החלקים האחרים של כדור הארץ. בהתאם לחוק הפיזיקלי הטוען כי הדברים נמצאים היכן שהם פועלים, אנחנו יכולים להכריז על כל נקודה על פני כדור הארץ כנקודה שנמצאת בכל מקום. קרבת המרחק הזאת הרחיבה את ההשקפה של כל אדם פרטי למימדים פנטסטיים".

מרשל מקלואן, פילוסוף קנדי: "המהפך הזה קשור בחשמל ובהופעת האמצעים האלקטרוניים החדשים של התקשורת ההמונית, שהרסו את הזמן ואת המרחב, שחזרו את דיאלוג האנושות במימדים הגלובליים והפכו את העולם ל"משפחה גלובלית" אחת גדולה, שכל מה שמתרחש בה הופך מייד לנחלת הכלל, ולא ניתן להסתיר דבר. האדם המודרני מוצא את עצמו במצב של "ריבוי עולמות ותרבויות". החזרה לתפיסה "שבטית" של העולם היא ללא ספק דבר מבורך, כיוון שכך האנשים שוב מתחילים לחוש את עצמם כדבר שלם, כקיבוץ".

רולנד רוברטסון, סוציולוג אמריקאי: "הגלובליזציה היא גם תהליך אובייקטיבי של דחיסת העולם כולו, וגם תהליך סובייקטיבי של העמקת ההכרה של העולם כמכלול אחד. הכוונה במילים "דחיסת העולם" היא גם תהליך התחזקות התלות ההדדית – המסחרית, הצבאית והפוליטית – בין הארצות הנכללות במערכת החברתית העולמית, וגם "דחיסה פנומנולוגית", שהיא הסתברות יותר ויותר גדולה לכך שהמעשים, הרצונות וההעדפות של פרטים בודדים ייקבעו לא על ידי השיוך המקומי והאתני שלהם, אלא על ידי אופק שייכות רחב יותר, בקנה מידה עולמי".

אולריך בק, סוציולוג גרמני: "כוונת המשורר במושג 'גלובליזציה' היא קיום חברה עולמית בלי מדינה עולמית ובלי ממשלה עולמית. הגלובליות היא העובדה שהעולם כבר מזמן חי בחברה עולמית, ושהרעיון של מרחבים סגורים הפך לפיקציה".

עמנואל ולרסטיין, סוציולוג אמריקאי: "ההבחנה בין חלקי המערכת העולמית מתבטאת בחלוקה הבינלאומית של העבודה, שמאפשרת עצמאות של המערכת בשלמותה. מלבד זאת, כל מערכת עולמית כוללת בתוכה תרבויות רבות, שיוצרות יחד את "העולם כולו", כפי שהוא נתפס על ידי הפרטים הבודדים".

ידיעות קודמות בנושא:
גלובליזציה – עתיד מזהיר?
גלובליזציה
גלובליזציה: בהתאם לנסיבות המשפחתיות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/RW3n5

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest