דף הבית / אהבה / דמעות של שמחה מהתפילה

דמעות של שמחה מהתפילה

לתפילה מתווספים הרגשת הצער, הרגשת התסכולים, הרגשת חוסר המימוש, כל מיני הטענות, אי היכולת להצדיק את הבורא. אבל התפילה עצמה צריכה להיות הודיה. אני מודה לבורא על כזאת הזדמנות של חיבור, על זה שהוא ברא אותי כזה, שיש לי חיסרון לפנות אליו.

כלומר, התפילה צריכה להיות מתוך אהבה ולא מתוך טענות ותביעה. שנינו שמחים שיש לי בקשה שעליה אני יכול לפתח את האהבה שלנו. התפילה צריכה להתחיל מזה, ששנינו מבינים כמה טוב לנו להתחבר דרך התפילה הזאת.

התפילה משלבת בתוכה שני קצוות מנוגדים, אבל הדבר הראשון בה זו נקודת הדבקות מההרגשה ששנינו משתתפים בפעולה משותפת אחת. אני חייב לגלות חיסרון שבו הבורא יכול לתת מילוי. ואני שמח מכך, שגיליתי בתוכי כזה חיסרון, אחרת אף פעם לא הייתי מגיע לביטוי עצמי.

יש פה דבר והיפוכו. תפילה, זו שמחה ולא בכי, כפי שנהוג לחשוב בעולם שלנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 11.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הודיה לבורא זה מנוף לפסגות חדשות
ממה מתחילה תפילה
כוח התפילה וכוח ההודיה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Tou6T

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest