דם – הכוח המחייה של הגוף 

מתוך דברי "מדרש רבא", פרשת בלק: כאשר בלעם היה יועץ של פרעה במצרים, הוא ייעץ לשליט מצרים להתרחץ בדמם של ילדים עִבריים. הוא גם עמד על כך שפרעה יזרוק לתוך הנילוס את כל הזכרים העִבריים שזה עתה נולדו.

האגו צריך לקבל מהבורא את כוח החיוּת שלו שעובר דרך הדם, מפני שדם זה הכוח הרוחני של הגוף. כפי שדמו של האדם הוא הכוח המחייה של גופו, כך גם האור העליון מפיח חיים בגוף הרוחני והוא נקרא "דם". לכן "קו שמאל", שאותו מגלמים בלעם וכל אומות העולם, מייעצים לפרעה לקום נגד ישראל, שמגלם את "קו ימין", ואחר כך בחיבור עם הבורא, את ה"קו האמצעי".

בעצם פרעה מייצג אגואיזם רדוד. העיקר בשבילו זה לשים כתר זהב על ראשו, או למלא את הפירמידה בכל מה שהוא יצטרך בעולם שלאחר המוות. ויותר מזה, אין לו צורך בדבר. העולם הזה, עם כל הזהב שלו, בהחלט מספקים אותו, ואילו את בלעם זה לא מספק. כוחות רוחניים, אידיאולוגים, כמו בלעם, הם במידה מסוימת מעל האגואיזם, ולכן בלעם יכול לדבר עם הבורא. המהות שלו נובעת מאותו מקור עליון, כמו של משה. אפשר לומר שהם נעים זה מול זה: משה מצד האור, ובלעם מצד הרצון. הכוחות האלה צריכים להיות מותאמים לכוח העליון, להשתוות אליו, אבל זה יכול להתרחש רק בקרב רציני של גוג ומגוג, אז בלעם וכל מה שמתחתיו צריכים להיכבש. כלומר, האגו בכוונה שלו למען עצמו ימות, ולא יוכל להשתמש בו יותר ואף לא להישאר בכוונה הזאת לעצמו.

שאלה: מה מסמלת העצה של בלעם לפרעה, להתרחץ בדמם של ילדים עִבריים?

תשובתי: האגו חייב להתחיל לקבל את הכוח המחייה מהבורא, שמיועד למה שנקרא "ילדים עִבריים", ובלעם רוצה לסובב את הכוח הזה של האור, לעצמו ולפרעה. הוא עומד על כך שיזרקו לנילוס את כל הזכרים העבריים שזה עתה נולדו. זכרים מסמלים את כוח ההתגברות על האגו, את הצד הגברי. מצרים מסמלת את הכוח של האגו כולו, והנילוס את הכוח המחייה שלו. באופן הזה, אם הנילוס מתמלא בדם, משמע שמגיע כוח של "דין" שבו האגו כבר לא יכול להתקיים. ואז בנילוס מתה כל החיוּת. יוצא מכך, שכוח החיוּת המחייה מתמלא בתכונה של "דין". ואז אין שום דבר מחייה מלמעלה, אין אור לבן ותכונת הבינה נעלמת. ובזה מצרים מסתיימת ומתה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 5.8.2015