דף הבית / משבר עולמי / דיאלוג בחשכה – במימדי האנושות כולה

דיאלוג בחשכה – במימדי האנושות כולה

thumbs_44_100_wp.gif

(מתוך שיעור 4.07.08)

אתמול ביקרנו במוזיאון "דיאלוג בחשכה". נכנסנו לאולם סגור לגמרי, שחושך מוחלט שורר בו. המדריך שליווה אותנו, הסביר שאדם הנמצא בחושך, מתחיל להרגיש אחרת את העולם. לא בעזרת הראייה המספקת לנו 80 אחוז מהמידע, אלא בזכות חושים אחרים שבצורה מיוחדת משלימים את חוש הראייה החסר.

כדי לפתח חושי קליטה רוחניים, עלינו לגלות את החושך, היינו, את חוסר היכולת שלנו להסתדר בעולמנו בעזרת חמשת החושים הגופניים שלנו. להרגיש שעם כל חמשת החושים, אנו בכל זאת נמצאים בחושך. כדי שהאדם ירצה לפתח את החוש הרוחני, הוא קודם חייב להשיג את הרגשת החושך. וכיום האנושות כולה מגיעה בהדרגה להכרה שהיא מצויה בחושך.

הראיה היא פנימית, הכול נתפס מבפנים. אפשר לצייר אותה התמונה גם בעזרת אותות חשמליים המועברים אל תאי המוח. בחלקו האחורי של המוח תוצג לאדם אותה התמונה הפנימית. מה ההבדל אם יש לו עיניים או אין לו? העיקר הוא שתורכב התמונה בתודעתו. אפשר להשיג זאת בעזרת פיתוח חושים אחרים ותכונות נוספות.

מי שנולד עיוור אינו יכול להשוות בין תמונת עולם אחת לבין תמונה אחרת. לכן שאלתי דווקא את מדריך הסיור שלנו שאיננו עיוור מלידה, האם הוא הצליח לפתח את חושיו הנותרים כך שיציירו לו את אותה תמונת העולם כמו קודם. למשל שהוא עומד על קצה המדרכה, כאן מכוניות, שם אנשים, הנה מעבר חצייה ועכשיו קורה משהו מאחורי גבו… שאלתי את המדריך דווקא על כך, משום שכל חושינו נמצאים בקשר הדדי. הכול תלוי בפיתוחם ובאימונם. בנו טמונה גם האפשרות לקלוט את תמונת העולם בצורה אחרת, בלי חוש הראיה, אבל כך שעדיין נוכל להתמצא בעולם בלי בעיה. והמדריך ענה לי שבכל זאת הוא איננו תופס את תמונת העולם במלואה.

אנחנו צריכים להגיע להכרה, שחושינו הארציים אינם עובדים במקום שבו אנחנו נמצאים באמת. במקום שבו מגיעות אלינו בעיות, מכות ואכזבות כאלה שאנחנו לא מסוגלים להתמודד איתן. לא המידע מתוך חמשת החושים ולא השכל והרצון מספיקים. וזה נקרא שהאדם נמצא בחושך.
אם בעזרת מכשיר כלשהו האדם היה מרגיש את מי שחושב עליו רע, הוא היה מגלה את אויביו. אך אין לו את החוש הזה, ולפתע הוא מרגיש שאיננו מסוגל על העולם הזה. וזה מה שנקרא חושך.

מה לעשות הלאה? לאתר אותו החוש שיגלה לך את הקשר עם המקור, את מטרת כל אותן המכות, את הסיבה לכך שהן מגיעות. ואז תוכל להבדיל בין אור לחושך, ככתוב בקבלה. עוד מעט ונגיע לכך. במפתן המשבר הכללי, והוא יביא לנו את הרגשת החושך.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/LBnJ4

4 comments

  1. בימי קדם במזרח רק אדם ללא יכולת ראיה קרי עיניים גשמיות היה ראשי לעסוק ברפואה

  2. ברכת שלום על התורה/רב"ש/פרשת וירא/מאמר יח

                                     יח

              וירא אליו ה' באלוני ממרא (יח, א)

    במדרש : אמר אברהם, עד שלא מלתי היו עוברים ושבים באים אצלי, תאמר משמלתי אינם באים אצלי. אמר לו הקב"ה, עד שלא מלת היו ערלים באים אצלך, עכשיו אני ובני פמליא שלי נגלים עליך. (בר"ר מז, י : מח, ט)

    ולכאורה יש לדקדק, מה השיב לו ה' ית' שהוא ופמליא שלו יבואו אצלו, אחרי שחשקות אברהם היתה לקיים מצות הכנסת אורחים.

    ויש לפרש על דרך המוסר, שענין מילה היא קבלת מלכות שמים ולנתק את עצמו מהקליפה, שזה נקרא כריתה ומילה מהקליפות. והאדם רואה שמטרם זה, היינו מטרם שקבל על עצמו לעבוד רק לשם שמים, היו ה'אורחים' באים אצלו בבחינת עובר ושב. ש'אורח' נקרא היצר טוב, היות שהוא בא לאחר שהיצר הרע כבר תושב אצלו י"ג שנה. והיה נוהג אצלו מה שהיצר הטוב היה מיעץ לו לעסוק בתורה ובמצוות – בבחינת עליות וירידות. וזה נקרא 'הכנסת אורחים', שהרבה פעמים ביום היו לו מצבים של עליות, שפירושו שהכניס את האורח הרבה פעמים, לכן נקרא זה בלשון רבים בשם 'הכנסת אורחים'.

    וזה שאמר : "עד שלא מלתי היו עוברים ושבים באים אצלי", שהיה תמיד בבחינת עובר ושב. ועכשיו כשמל, היה ממתין שהאורחים יבואו ולא באו.

    על זה השיב לו ה' ית' : "עכשיו, אני ובני פמליא שלי באים אצלך". היינו כי בזמן שעובדים שלא לשמה, לא צריכים כל כך הכנה להשיג בחינת עליות, וביגיעה קלה כבר יכולים לקיים תורה ומצוות. כי "שלא לשמה" נקרא שעובד על חשבון הרצון לקבל, ועבודה זו היא בדרך הטבע, היינו שמטבע האדם לעבוד לעצמו. מה שאין כן בזמן שהולך לעבוד בבחינת להשפיע, והיות שעבודה זו היא נגד הטבע, לכן העבודה שהיה רגיל לעבוד לפני זה לא לא מספיקה לו, אלא להתגברות יתירה הוא צריך, וכל זמן שהוא אינו מוסיף בעבודה, הוא רואה את עצמו שהוא עוד יותר גרוע ממצבו הקודם. לכן הוא צועק : "למה הרֵעׂתָה לעם הזה" (טז), היות שאין לו עכשיו אורחים.

    וה' ית' השיב לו : עכשיו, היינו בזמן שמתחיל לעבוד בעבודה דלהשפיע, הנקרא לשמי, אני קורא עליך הפסוק : "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך", שענין הברכה הוא שיזכה להשראת השכינה. וזה נקרא : "אני ובני פמליא שלי באים אצלך". ומשום זה אתה צריך לדעת שאתה עומד עכשיו במדרגה יותר גבוהה, לכן אתה צריך להתאמצות יתירה בכדי שתהיה ראוי לקבל אותי והפמליא שלי, היות ו"לפום צערא אגרא", כי בזמן שצריכים לקבל מדרגה יותר גבוהה צריכים לתת עבודה יותר גדולה. אבל זה לא כפי שאתה חושב שאתה נמצא במצב יויתר גרוע בזמן שקיבלת על עצמך לעבוד בעבודה דלהשפיע, הנקרא "עבודה לשמה".

     ____

    טז. רומז למה שפרש לקמן (מאמר עז) על אותה הדרך את טענת משה אל ה' : למה הרעות וגו' ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך – הרע לעם הזה.

  3. אז מאיפה בדיוק מגיע הרע הזה? מהחוסר שלנו בחושים לקליטת הטוב?

  4. אז מאיפה ה"רע" מגיע?…

    "אני ובני הפמליא שלי באים אצלך. ומשום זה אתה צריך לדעת שאתה עומד עכשיו במדרגה יותר גבוהה…"

    למעלה מהדעת: למ(מל)  עלה (קליפה)  מה(מי ברא) ד(ארבעה)  עת(עתים): ארבעה נכנסו לפרדס.

    שבתשלום

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest