דור חסר שורשים

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", סעיף ס"ג:

"כי זה הכלל, בכל הפרצופין, של העולמות ושל הנשמות, אשר "כל הזך נברר תחילה אל הפרצוף".

ולפיכך, נבררו תחילה, הכלים דחב"ד, מהעולם וכן מהנשמות. ולפיכך היו הנשמות, שבב' אלפים הראשונים, גבוהות לאין קץ. ועכ"ז לא יכלו לקבל, קומת אור שלם, מפאת החסרון של החלקים הנמוכים, מהעולם ומהן עצמן, שהם חג"ת נהי"מ, כנ"ל."

בעל הסולם מסביר על ירידת הדורות ההדרגתית, שכתוצאה ממנה הדור שלנו הוא כל כך שפל שאין כמוהו ונמצא ממש בתחתית השפלות.

היום לא ידוע לנו מאיפה אנחנו נוצרנו, לאן אנחנו הולכים ובשביל מה. אנחנו לא יודעים, לא את המקור שלנו ולא את המטרה שלנו, ולא כלום ממה שאנחנו צריכים לעשות בחיים שלנו. אין לנו שום קשר עם המקורות, אין לנו מושג מה זה בעצם תורה ומצוות ובמובן האמיתי והפנימי שלהן.

אנחנו לא יודעים בשביל מה ולמה אנחנו חיים? מה הטעם בחיינו? כל זה אינו ידוע לנו. אין יותר גדולים מהמקובלים שהיו יכולים להוביל אותנו בתור רועי צאן, מדריכים. אבל העיקר זה, שאבד, נעלם הקשר עם המקור, עם יסודות האוּמה. ולכן אנחנו נמצאים בחושך גמור.

אנחנו מצאנו את עצמנו בחושך הזה לא במקרה. כי גילוי הבורא לנברא, מתחילתו ועד סופו, מתחלק לששת אלפים מדרגות שנקראות "ששת אלפים שנה".

אנחנו מתחילים לספור את המדרגות האלה מהגילוי הראשון של הבורא לנברא, שנקרא "אדם הראשון". זה היה הבן אדם הראשון שגילה את הבורא, זה ה"רשימו" הראשון שהתממש, כלומר תיקן את עצמו.

והלאה, ממנו ועד ה"רשימו" האחרון שצריך לתקן את עצמו צריכות לעבור ששת אלפים מדרגות שמתחלקות לשלוש תקופות בנות אלפיים שנה כל אחת: חב"ד, חג"ת, נה"י.

מתוך זה מובן לנו שירידת הדורות לא נובעת מתוך אשמה של מישהו. אנחנו מלכתחילה היינו צריכים לרדת למצב הנוכחי עד לחיים הנוכחיים שלנו. ודווקא מתוך החיים האומללים האלו, מתוך התהום העמוקה, אנחנו יכולים להתחיל את העלייה לפסגה.

אז אנחנו נבין, עד כמה גדול ההבדל בין הכלי והאור, והודות לזה נוכל באמת להעריך את הבורא.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר" של בעל הסולם, 25.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מאה שנות ייסורים
המדריכים של הדור האחרון
האבות: אז ועכשיו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Mpgd4

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest