דגם מודרני של א-לוהים

הערה: מדענים שואלים את עצמם: כיצד א-לוהים שמידותיו המרחביות שוות לאפס מוחלט, יוצר ושולט על עולם עצום כל כך?

הם נותנים דוגמה: אם נתאר שמגדילים עד אין סוף את מהירותה של מכונית שמקיפה רובע מגורים שגודלו נניח 10 קילומטר, בסופו של דבר לא נראה את המכונית.

תשובתי: כי המכונית תימצא כביכול בכל הנקודות כל הזמן, ממש מרוחה על כל הנפח. כמו שאיינשטיין טען שהמסה תשאף לאין סוף.

שאלה: אז מה זה א-לוהים, היכן הוא נמצא? כיצד הוא מנהל את העולם, בהיותו  במצב לגמרי לא מובן?

תשובתי: אם לומר בכנות, אין א-לוהים. א-לוהים, זה כוח שמחזיק בתוכו את כל החומר העליון והתחתון. הכוח הכללי הזה של היקום נקרא בורא. אנחנו יכולים לחקור אותו ולתפוס אותו כבורא, רק ביחס אלינו, ולא בשום צורה אחרת. למעלה מזה אנחנו לא יכולים להשיג אותו, הוא כבר לא שייך אלינו. מה יש לו פרט לנו, וכיצד הוא יכול להיקרא שם? את כל זה איננו יודעים. אנחנו יודעים עליו רק ביחס אלינו ומכנים אותו בשם "יוצר", "בורא".

הוא בפני עצמו מהווה מחשבה, מחשבת הבריאה בלבד. המחשבה הזאת היא כוח הבריאה, על ידה נברא הכול, כולל אותנו. אנחנו נמצאים בתוך המחשבה הזאת, במחשבת הבריאה שכך גם נקראת "מחשבת הבריאה". אנחנו קיימים בתוכה כחלקיקים שלה ומבצעים את כל הפעולות (במודע או שלא במודע, ובכלל אפילו לא מבינים מה ואיך), כל מה שמחשבת הבריאה מכתיבה לנו. כפי שהיא מממשת את עצמה בתוכנו, כך אנחנו גם פועלים.

המחשבה הזאת, נמצאת בכל מקום, ורק היא קיימת. פרט לה, כל השאר  רק נדמה לנו שקיים, מפני שאיננו תופסים את המחשבה, את מחשבת הבריאה. אם היינו תופסים את מחשבת הבריאה, אז לא היה יותר מה לשאול, היינו מבינים שאין עוד מלבדו.

שאלה: הבורא זה הכוח שמנהל, מה הוא מנהל, וכיצד הוא מנהל?

תשובתי: הבורא, זה הכוח הכולל שגם מנהל הכול. גם שולט, גם מנהל וגם מתכנת! הוא גם יוצר בתוכנו את כל הפעולות, והוא גם מקבל מאיתנו את כל התגובות. הוא כולל הכול לחלוטין!

לנו ניתנת רק אפשרות אחת יחידה: לחשוב איך אנחנו יכולים להשיג אותו. הוא עושה את כל השאר, והתכונה שלנו, להשיג אותו, היא חופשיה ממנו, כדי שנעשה זאת בצורה חופשית לחלוטין.

שאלה: איך אדם יכול ללמוד לקרוא את מחשבותיו של הבורא, היוצר, את המחשבה הגלובלית הזאת, שעליה אתה מדבר?

תשובתי: כדי לקרוא  את המחשבות, להבין ולהרגיש אותו, צריך לעלות לדרגת היוצר, צריך לרכוש ולהחזיק בתכונות שלו.

שאלה: כיצד לעשות זאת?

תשובתי: זו כבר טכנולוגיה שמתארת באיזה אופן אני יכול להפוך לנברא שיהיה מסוגל להבין את היוצר, להרגיש אותו, לפעול בשיתוף הדדי עימו. לשם כך עליי לשנות את עצמי. לקבוע באופן מדויק, אלו תכונות הפוכות לו קיימות בתוכי וכיצד אני יכול לשנותן, כדי שהן תהיינה דומות לו.

שאלה: מה הרשימה של תכונות הבורא, כדי שאפשר יהיה לערוך השוואה?

תשובתי: אין צורך ברשימה ארוכה. ישנה רק תכונה אחת, התכונה שלו זו אהבה חלוטה, ואילו התכונה שלי זו שנאה חלוטה. כלומר, כדי להשיג את הבורא, עליי להחליף את התכונה שלי של שנאה חלוטה לאהבה חלוטה.

שאלה: איך להסכים לכך שתכונתו של האדם זו שנאה חלוטה כאשר האדם מרגיש הגון למדי.

תשובתי: זוהי תקופה של חינוך מחדש שנקראת הכרת הרע של הטבע האגואיסטי העצמי.

שאלה: ואיך האדם יכול לעבור מנקודת הבנה של עצמו לנקודת הבורא?

תשובתי: באותה מידה שבה אדם משיג את עצמו כתכונה אגואיסטית חלוטה, תכונה שדואגת וחושבת רק על עצמה ונהנית מזה שהיא גבוהה יותר מאחרים, או עד כמה היא יכולה להשפיל אחרים, במידה הזאת, מתוך תכונות מנוגדות, אני יכול לתאר לעצמי, מה זה אומר להיות הבורא או במקומו של הבורא, ועליי להניע את עצמי לזה.

הערה: צריכה להיות כאן איזו נקודה של קפיץ הפעלה…

תשובתי: הנקודה של קפיץ הפעלה, זו התעוררות של שאלות על משמעות החיים, על משמעות הקיום,  אפסיותו של האדם וכולי. במקרה כזה כבר אפשר לדבר על החלפת היחס כלפי העולם, כלפי החיים, כלפי עצמך וכלפי הבורא.

מתוך תוכנית טלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 09.12.2018