גשם מעל לשדה

שאלה: איך אני יכול לתת את מה שאין לי, כי הרי כולי נמצא רק בגשמיות?

תשובתי: לא צריך לתת שום דבר! צריך רק לדעת, איך לממש את עצמך. לא דורשים מאיתנו רצון שאין לנו. באמת, כתוב: "ואהבת לרעך כמוך", אבל לא דורשים מאיתנו את האהבה הזאת. מאיתנו נדרש רק להבין איפה אנחנו יכולים לממש את עצמנו בצורה נכונה.

הבעיה היא, שאנחנו עושים הרבה מאוד פעולות לא באותו המקום שצריך. כמו גשם שיורד במדבר, במקום שישקה שדה זרוע. הכול צריך להיות במקומו. אם אתה זורע גרעינים במקום הנכון, בקרקע פורייה שמקבלת לחות, אז היבול יגדל. אבל אם אתה טומן את הזרעים בחול באמצע המדבר, אז שום דבר לא ייצא.

90% מהיגיעה שלנו בחיים האלה אנחנו מבזבזים על דברים כאלה, שאין בהם שום צורך. לא צריך אפילו להסתכל לכיוון שלהם, אבל אנחנו מסתכלים… לכן הבעיה היא לא בזה שאין לנו כוחות, אלא בזה שאנחנו מבזבזים אותם לשווא במקום הלא נכון. בזה כל העניין.

ואותו המקום, שבו צריך לרכז את כל היגיעה שלנו, חוץ מההכרחי לקיום הגשמי (אוכל ומשפחה), זו הקבוצה. אם אנחנו נשקיע את כל הכוחות שלנו בקבוצה, אז נתקדם במהירות המרבית. ואילו אנחנו במקום זה, כל רגע מפזרים את הכוחות שלנו ובורחים לכל מיני הכיוונים.

ולכן אין מה להתלונן על זה שלא מצליחים להשיג תוצאה. כוחות ישנם, רק צריך לכוונם לכיוון הנכון.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 20.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
פנייה לקבוצה, זו פנייה לאור
מקום העבודה הוא בין הלבבות
להחיות את הזמן המת

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest