קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
דעתו של פרופ' יוסי יונה (על פי ז'אן ז'אק רוסו): "צמיחת הפערים חסרי התקדים בין עשירים כקורח לבין עניים מרודים, אין לה ולא כלום עם מאבק הישרדות או עם מאבק על משאבים מוגבלים. במצב הטבעי מודרך האדם על-ידי רגש החמלה, תחושת הזדהות בלתי-אמצעית עם זולתו, תחושה הגורמת לו להכיל את הזולת בתוך עצמו.
עם התפתחותה של האהבה העצמית, האני היחסי נמצא בפעולה באופן קבוע, והאדם הצעיר לעולם אינו צופה באחרים מבלי לחזור לעצמו ולהשוות בינו לבינם. ליקויים אלה באישיותו של האדם מעודדים בסופו של דבר, חלוקה בלתי-שוויונית של המשאבים החומריים ביניהם, וזאת משום שהאחיזה במשאבים אלה הופכת לאמת המידה האחרונה שבאמצעותה הם מודדים את ערכם היחסי ובאמצעותה הם מבקשים לרכוש הכרה חברתית. כלומר, המשאב החומרי הופך להיות הקריטריון החשוב ביותר שעל-פיו נמדד מעמדו החברתי של האדם ואף ערכו האנושי.
מקור אי-השוויון בחלוקת המשאבים אינו במאבק על קיומם המוגבל של משאבים חומריים אלא ברצון של האדם לזכות בהכרה חברתית, כלומר, ברצונו לבסס את אהבתו העצמית באמצעות מבטו של הזולת. זהו הרצון שעומד בבסיס המלחמות, שפיכות הדמים ומעשי העוול המאפיינים את ההיסטוריה האנושית".
ידיעות קודמות בנושא:
צדקה לרווחת החזקים
שורש כל הצרות: חוסר השוויון בהכנסות
על החמלה האנושית והאלוהית
