גלים בעלי מרכז משותף

שאלה: כיצד אנחנו בונים בקשר בינינו את מצב העובָּר ואת הרחם בשבילו?

תשובה: זהו שלב חדש בהתפתחות שלנו שהחל כתוצאה מההתקדמות שלנו. ככל שאנחנו משיגים יותר קשר בינינו, כך אפשר לגלות לכם יותר. הרי אני מגלה את המידע רק לצורך העבודה העתידית שלנו.

אנו רואים שהעולם מורכב משני כוחות, שני חצאים: החלק הפנימי, שהוא אני בעצמי, והחלק החיצוני, שהוא הקבוצה. לאחר מכן הקבוצה הופכת לחלק הפנימי וכל העולם נהיה החלק החיצוני. בצורה כזאת הגלים הללו מתפזרים ומתרחקים יותר ויותר מהמרכז.

באופן כזה אתם יכולים כל פעם לבנות צורות יותר מתקדמות של העובּר ושל הרחם הרוחני.

בהתחלה הייתי עובּר, והקבוצה הייתה הרחם שלי. אחרי זה אני והקבוצה מתחברים לאחד שלם והופכים לעובּר, ואילו כל מה שמסביבנו הופך להיות הרחם, שהוא הקבוצה היותר גדולה, זוהי כל האנושות.

המושגים "פנימי" ו"חיצוני" כל הזמן מתרחבים. בהתחלה נחשבתי כחלק הפנימי והקבוצה הייתה חלק חיצוני. אך אחר כך גם אני וגם הקבוצה הפכנו לחלק פנימי, וכל האנושות נהייתה החלק החיצוני. זה דומה למדרגות שמתקפלות אחת לתוך השנייה. כל העולם מתחלק לשניים: חלק פנימי וחלק חיצוני. החלק הפנימי נקרא "ישראל", והחיצוני נקרא "אומות העולם".

צריכים כל הזמן לחשוב על איך לבנות את כל המושגים האלה. אנחנו חייבים אפילו לבנות לעצמנו את מושג ה"אנושות" מפני שעכשיו אין לו צורה. אם הגענו למצב שהפכנו לקבוצה, אז אנחנו הופכים לעובּר ביחס לאנושות שאמורה להוות רחם עבורנו, ואז מתחילים לעבוד עימו.

העובּר הרוחני בונה בעצמו את הרחם! הרי אנחנו עולים מלמטה למעלה ובונים בעצמנו את המדרגה העליונה. לכן הבורא נקרא "בוא וראה". אנחנו חייבים באמצעות העבודה שלנו מלמטה למעלה לתת צורה לאנושות, וגם לבורא.

תמיד חייבים לראות את תמונת העולם כזאת. זה צריך להפוך לתפיסת המציאות הקבועה שלנו, לתבנית החיים, לפילוסופיה שלנו, למשקפיים שדרכם אנחנו מסתכלים על העולם. כאשר אני נמצא בתוך הקבוצה, אני תופס את עצמי ביחס לקבוצה. ואילו כאשר אני יוצא להפצה החיצונית, אני תופס את עצמי יחד עם הקבוצה ביחס לכל האנושות.

מתוך השיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 13.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
טבעת חיצונית מכמה מיליונים
תוצאות הכנס עדיין לא התגלו לחלוטין
כאן אנחנו בונים את החיים הרוחניים שלנו!