דף הבית / משבר עולמי / גלובליזציה "שלנו" ו"שלהם"

גלובליזציה "שלנו" ו"שלהם"

photo_rav_gh70_149.jpg

דעתו של א. קפלי, PhD, פרופסור, איש אקדמיה, חבר באקדמיה לחלל ובאקדמיה למדעי טילים וארטילריה (שדרך אגב, כמוני, הוא בוגר הפקולטה לקיברנטיקה טכנית, במקצוע קיברנטיקה ביולוגית ורפואית):

חייבים לפתור שלוש בעיות:

  1. לימוד מדורג של גלובליזציה כתופעה איכותית סוציאלית חדשה.
  2. לשמור על האקטואליות שלנו, של לימוד אותו הקומוניזם הריאלי שנבנה בברית המועצות. פתרון בעיות גלובאליות של האנושות אפשרי בתנאים של יישׂום פרדיגמה תרבותית חדשה, כאמצעי הישׂרדות בסביבה הסובבת והתפתחות הרמונית של אישיות שההתחלות ההומניות שלה טמונות בקומוניזם, כדעה וכפרקטיקה סוציאלית.
  3. פתרון חיוני של דילמות הומאניות וגלובליזציה בעולם הסלאבי, כפי שזה צויין בוועידה ה–8 הכלל–סלאבית, בדרך ליצירת ברית של המדינות הסלאביות.

גלובליזציה מופיעה כתהליך עיצוב של איזו "חברה עולמית" שיוצאת מחוץ לגבולות לאומיים–מדיניים, ושרוכשת מאפיינים אקולוגיים, סוציאליים–תרבותיים, פוליטיים, כלכליים וציוויליציוניים כלליים.

יש לבחון את הגלובאליות גם בחזקת בסיס לבניית אידיאולוגיה. אחת האפשרויות היא אידיאולוגיית שליטת השוק העולמי, גלובאליות לפי האמריקאים. יחד עם כזה סוג, הגלובליות שומרת על כוח ה"אינטרנציוליזם–סוציאליסטי", גלובליות סוציאליסטית.

במעמקי שני סוגים אלה של גלובליות קיים יחס עקרוני שונה לטבע, שזה מוצא ביטוי בעימות אינטרסים אקולוגיים של "מיליארד הזהב" ושאר חלקי האנושות. הנה כי כן, לגלובאליות קיימים יסודות סוציאליים–פילוסופיים ואידיאולוגיים משלה. יתרה מכך, מקורות ההבנה של הגלובליות נמצאים בתחום השקפת עולם פילוסופית ופוליטית.

המושׂג "גלובאלי" משמעו, שבכל היקום, בקשר הפנימי שלהן, פעולות הדדיות יוצרות אחד שלם. גלובאלי זה איחוד ברב-צורתיות, בהרכבת השלם. בתוכנית ההיסטורית הגלובאלי זהה ל"המיוחד בעליון", כלומר, למצב היותר מושלם ומפותח. הקריטריון של המצב הרוחני העליון הוא התפתחות חברתית של אישיות כסובייקט מוסרי.

תגובתי: לא מובן, איך יכול להיות שלם, המחולק לשלכם ושלנו, איך הגלובאליות של הטבע ושל האדם מאפשרת לנו לחלק את האנושות לחלקים, לעמת אותם, ולא להשתדל להשיג איחוד?

ידיעות קודמות בנושא:
גלובליזציה
סיכויי התפתחות של חברה גלובאלית
גלובליזציה – קצת יותר ממה שחשבתם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/demv4

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest