דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / גימטרייה זו שׂפה של רגשות

גימטרייה זו שׂפה של רגשות

זוהר, פרשת "נשוא", סעיף 180:

"ברכת הכוהנים. יברכך ה', יאר ה', ישא ה'… שברכה הוא הוי"ה, והם ג' שמות הוי"ה שבברכת הכוהנים, שהם כנגד ג' קווים, ג' אותיות י' שבהוי"ה במילוי ס"ג (63), יו"ד ה"י וא"ו ה"י. שג' אותיות י' דס"ג, הם ראשי תיבות של ג' הויות אלו."

אצל המקובלים קיימת בעיה. לכל המדעים של העולם שלנו, כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, זואולוגיה, בוטאניקה, יש שפה משלהם, אבל אין שפה לרגשות, כי בעולם שלנו אנחנו לא יכולים לדרג אותם, למדוד אותם, לשקול, לחלק אותם לכל מיני גוונים וכולי.

כאשר אנחנו מתחילים לגלות את הרצון לקבל ובתוכו כל מיני מילויים שונים, בהתאם לגודל הרצון ולאופן שלו, ב"ג' קווים", בכל דרגות העביות שלו, אז אנחנו צריכים שפה כדי לתאר כיצד לעשות זאת.

נניח, רישום תווים במוזיקה, זו לא שפה. אני בסך הכול מצייר איזה שהם סימנים, שמישהו עוד צריך לנגן את זה ולהרגיש, ואז הוא אולי מבין איזה רגש אני רציתי להעביר לו, אף על פי שבשבילו זה יכול להיות משהו אחר. יש כאן בעיה גדולה מאוד.

מאותה הסיבה גם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה אינן נחשבות למדעים מדויקים, מפני שהן מבוססות על אותו הניסיון המועט, שאותו אנחנו יכולים לצבור בחיים שלנו ולא יותר מזה. כי אין לנו אפשרות למדוד את הרגשות בחושים שלנו, לסדר אותם בטבלאות, בגרפים, כדי שזה יהיה כלל ברזל.

לכן המקובלים המציאו את הרישום של ההשגות הרוחניות בעזרת גימטריות (ערכים מספריים של אותיות ומילים), וזה באמת הפך לשפה מאוד לָקונית, שמסוגלת לקבץ בתוכה המון פריטים מדויקים, שאותם אפשר להעביר זה לזה. וזה בניגוד ליצירות מוזיקאליות, שבהן כל אחד יכול לדמיין לעצמו, על מה חשב המלחין, ואילו כאן אתה לא יכול לטעות. כי כדי לפתוח גימטריות, אתה חייב להשיג ולהגיע לאותו המקום, לאותה התופעה, להתכלל באותה הנשמה שכתבה את הרישום הזה, ואז אתה מרגיש בדיוק את אותו המצב, מפני שאתה מתאחד עם אותה הנשמה בדבקות, ולכן בטוח, שבאמת קיבלת את המסר שלה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 08.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שפת המקובלים: קשה איתה, אך אי אפשר בלעדיה 
כיצד לספר על רוחניות?
לשמוע את המנגינה העליונה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/oEcMJ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest