קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
"קווה אל ה' חזק ויאמץ ליבך". (תהלים כ"ז, יד).
ככל שאנחנו מתקדמים יותר לרוחניות ונעשים יותר בעלי ניסיון, אנחנו רואים שאנחנו נעשים יותר ויותר חלשים. אנחנו מגלים שלא מסוגלים לכלום. אז מדוע נאמר, שצריך לקוות, "קווה אל ה' חזק ויאמץ ליבך"?
איך זה אפשרי, אם האדם, להיפך, מגלה את חוסר האונים והחולשה שלו? הוא רואה שהוא אינו מסוגל לשום פעולה, אינו מסוגל להתמודד עם עצמו, אינו יכול להתגבר על שום הפרעה. אם הוא באמת מתקדם, אז הוא מגלה שהוא סך הכול כולו אגו ורק בתוכו הוא עושה חשבונות מה כדאי לו לבחור בכל רגע. אבל אף פעם לא עושה חשבון "מחוץ לעצמו", בכך ש"קווה אל ה'", בעל מנת להשפיע. ולזה הוא אינו מסוגל.
בסופו של דבר, אנחנו מתחילים לגלות ולהבין שגם אם אפשר לעשות איזה שהם שינויים, אז זה רק דרך הסביבה. לכן בזה יש לנו בחירה חופשית: כל פעם לבחור בסביבה יותר ויותר חזקה שתשפיע עליי בצורה יותר חזקה, יותר נקודתית ויותר מדויקת, תמשוך ותדחוף ותארגן אותי יותר נכון למטרה. גם עוצמת הדחיפה שאיתה החברה דוחפת אותנו קדימה למטרה כמה שיותר מדויקת, הולכת וגדלה. כלומר, החברה מתחזקת גם מבחינה כמותית וגם מבחינה איכותית.
לכן בעל הסולם כותב (ספר "שמעתי", מאמר רכ"ה: "להגביה את עצמו"): "אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו. לכן האדם מוכרח לינוק מתוך הסביבה שלו. ואין לו שום עצה, אלא דרך תורה ויגיעה רבה". כלומר, למשוך את המאור המחזיר למוטב שיתקן את היצר הרע שלו. ואת זה אפשר לממש רק באמצעות הסביבה.
לכן התנאי לקבלת התורה, זה הנכונות של האדם לחיבור. כלומר הוא הגיע כבר להכרת הרע שלו והבין, שללא חיבור הוא לא יכול לעשות שום דבר. ובעיגול הזה שהוא בונה סביבו נמצאים כל התקווה וכל העתיד שלו, כלומר כל החיים שלו.
לכן אנחנו צריכים להבין, שעל ידי ההפצה אנחנו רוכשים ומצרפים אלינו את כל העיגול הגדול, החזק והמאסיבי. שאפשר להיות גיבור בכמות או גיבור באיכות. כוחה של הקבוצה שלנו הוא באיכות, ולכן אנחנו יכולים לקבוע דרכנו את הקשר עם הבורא דרך השפיץ של הפירמידה. בזה אנחנו המומחים לעומת כל היתר, שאצלם הקשר הזה מעורפל ואף פעם לא יהיה מדויק.
אבל אם אנחנו מכוונים את עצמנו נכון בקשר עם הבורא, "קווה אל ה'", מתוך העיגול הקטן שלנו, אז "ויאמץ ליבך" זה כבר על ידי העיגולים הגדולים. לכן אנחנו צריכים גם את ה"גיבור בכמות", כלומר ההפצה הרחבה שתדחוף אותנו קדימה.
כי אנחנו בעצמנו לא מסוגלים להתקדם, אלא רק על ידי העיגול הגדול שיהיה סביבנו, שילך ויתרחב יותר ויותר. בדיוק כמו האדם שחייב להיות בעיגול של הסביבה, של הקבוצה, וגם הקבוצה צריכה להיות בעיגול יותר רחב. זו אותה הסביבה שאנחנו צריכים לבנות לעצמנו: עיגולים, עיגולים.
ככל שאנחנו מטפלים בקהל, כך הוא ידחוף אותנו, כמו שילדים מחייבים את ההורים להתקדם בחיים, לבנות ולארגן אותם, כך גם העיגולים שאנחנו בונים על ידי ההפצה הרחבה שלנו של החינוך האינטגרלי יתרחבו והם ידחפו אותנו קדימה.
באופן כזה יתחברו ה"גיבור בכמות" וה"גיבור באיכות". אנחנו מכוונים לבורא, "קווה אל ה' חזק ויאמץ ליבך". והוא "יחזק את ליבנו" על ידי העיגול החיצוני הרחב. נקווה שנוכל לממש את שני התנאים, את שני ה"גיבורים".
ידיעות קודמות בנושא:
גיבור בכמות וגיבור באיכות
עבודה במעגלים
להתעלות מעל לעיגול שלך
