גדל מי שרוצה לגדול

laitman_2011-03-22_1888-70.jpg

בעל הסולם, מאמר "השלום": "אשר התנגדות הקשה האגואיסטית, שמבין איש לרעהו, שעמה יחד מתחדדים היחסים הלאומיים, כל אלו לא יעברו מתוך העולם, על ידי שום עצה ותחבולה אנושיות, יהיה מה שיהיה".

לא צריך לחשוב, שהעולם יוכל לתקן את עצמו בעצמו. גם אם בני האדם יבינו, שהאגואיזם שלנו, הוא כל הרע שבעולם, בכל מקרה, התיקון אינו אפשרי ללא "תבלין", כלומר ללא השיטה הקבלית. אנחנו נצטרך לתת לעולם את האור המחזיר למוטב, ולעשות את זה אפשר רק בדרך של לימוד חכמת הקבלה בצורה זו או אחרת, בהתאם לכל מיני סוגי רצונות, כלומר בני אדם בעולם שלנו.

כך או אחרת, אנחנו נצטרך לתת להם אור. לא ניתן לתקן את האגואיזם בשום שיטה אחרת, כאן לא יעזרו לא פסיכולוגיה, לא סוציולוגיה, לא התחלות נפלאות, לא צרות. כל זה רק יכול לסייע בהמשכת האור המחזיר למוטב שבלעדיו אין לנו שום סיכוי. בתוך האור כלואה כל המטרה והתוכנית להשׂגתה, כל השלבים, שאותם אנחנו צריכים לעבור, ולכן, ללא האור, אנחנו כמו בהמות, שאין בכוחנו לזוז מהמקום. הוא צריך לבוא ולהשפיע עלינו, רק אז אנחנו נתחיל לזוז.

אז מדוע אנחנו חווים צרות וכל מיני שינויים? למעשה, אלה אינם שינויים, אלא דווקא צרות שילכו ויגדלו אם לא נתחיל באיזושהי צורה למשוך את האור, לפחות חלק קטן ממנו, לפחות אחדים מאיתנו.

ההתפתחות מתממשת רק באמצעות האור. חייבים להפנים זאת בצורה טובה. אין שום סיכוי ולו הקטן ביותר, לכך שהרצון האגואיסטי ימצא בעצמו את דרך ההתפתחות. במשך כל ההיסטוריה הוא מצא כזאת אפשרות בעזרתו של האור שהיה מגיע מבלי לחכות שיקראו לו, ובאופן בלתי פוסק דחף אותנו קדימה. אך היום חצינו את אותו הגבול, שאחריו אנחנו צריכים להקדים את ביאתו של האור על ידי הרצון שלנו, שמופנה דווקא אליו. מעכשיו הכל מתחיל "מההרגשה שלנו", מ"תפילה ומעשים טובים". העיצוב הזה מסמל, שאנחנו צריכים בעצמנו לרצות להתפתח, כבר לא במרדף אגואיסטי אחרי תענוגים חדשים, אלא מעל לאגואיזם. דרושה לנו התעוררות, יקיצה מצידנו.

לכן אנחנו לא נוכל להתפתח, עד שלא נעצב בתוכנו בקשה, ונצפה, שבתשובה יבוא אלינו כוח האור, שישפיע עלינו ויקנה לנו תכונות חדשות של איחוד ואהבה, כדי שאנחנו נתלכד לאחד שלם גלובאלי ואינטגראלי. רק באור הזה טמונים המצבים העתידיים שלנו. אין אנו יודעים, מה הם וכיצד לעבור אותם, אך העבודה שלנו, בעיקרון, היא מאוד פשוטה: אנחנו מחפשׂים כוח שמפתח אותנו.

זה הכל, אין כאן שום חכמות. איני יודע מראש, מה מצפה לי. ישנם מצבים, שאני שׂם לב למשהו חדש בשׂכל וברגש, מגלה שיכבה דקה חדשה של הבנה והרגשה. זה דומה במקצת להשפעת האור, שמעורר ומתקן בנו רצונות. אנחנו לא צריכים להתערב בעבודתו, צריך רק בכל כוחנו לזרז את ההתפתחות.

האור אף פעם לא ישפיע עלינו, עד שאנחנו לא נבקש זאת ממנו. אנחנו חייבים להציג ראשונים את הבקשה שלנו, זה מה שדורשים מאיתנו. מפני שהבקשה הזאת, הנחיצות הזאת יוזמת פעולה רוחנית על חומר הרצון. הודות לה אנחנו מבררים, מי אנחנו, מה אנחנו ומיהו הבורא. במדרגה הקטנה שלנו אנחנו לפחות במקצת מבינים את המדרגה העליונה, כדי להתדבק בה. לא מבינים באופן מלא, אלא רק באותו מקום שבו נוטלים חלק. מפני שכשאני נדבק לנקודה ברחם של אמא, אני צריך להשוות את הצורת שלי אליה.

באופן כזה, הנבראים מממשים עבודה גדולה, בכך שרוצים להתדבק בעליון בקטע קטנטן של תפיסה. ואחר כך הם רוצים, שהעליון יותר ויותר יבטל אותם, בכך שימלא אותם באורות ההתפתחות שלו. בדומה לעוּבר, אנחנו מבקשים דווקא את אותם האורות שמפתחים ולא את אלה שנושׂאים תענוג, ובאופן כזה מגיעים להתאמה לבורא.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם, 29.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הסעודה שאליה אנחנו מוזמנים
נקווה…
עדיף להתקדם בעצמך מאשר על ידי מכות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/pH2Of

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest