גג, החוסה מזרם וממטר

הרב"ש, אגרת ל"ו: "ענין הסכך המכונה צל נעשה דווקא מפסולת גורן ויקב. וזה ענין מה שאנו אומרים בתפילה שבתוך הסוכה, "ולחסות מזרם וממטר", היינו שהאמונה מציל את האדם מכל המזיקים. כי ענין מזיקים הוא ענין מחשבות זרות ודיעות זרות, והאמונה נבנית דווקא על פסולת כנ"ל, ורק באופן כזה הוא החסיה מזרם וממטר, אחרת האדם נמשך עם זרם העולם."

כל פעם אנחנו חייבים למצוא ולהשיג כזה מצב, שדווקא לא חשוב לנו, למוח וללב שלנו, כלומר ה"פסולת גורן ויקב" (גורן כלפי הלב ויקב כלפי המוח), שהפסולת הופכת להיות כל כך חשובה לנו, שאנחנו נעלה אותה למעלה מהדעת. בזה שעולים למעלה מהמחשבות והרצונות בעל מנת לקבל, אנחנו הולכים למעלה מהם, וכך בונים לעצמנו את הסכך של הסוכה שמציל אותנו מהזרמים.

נדמה, שהזרמים האלו באים כאילו להכשיל ולהחליש אותנו. אבל בעצם, הם נשלחים רק כדי לחייב אותנו לחזק את הגג (הסכך) של הסוכה.

שאלה: האם אין כאן סכנה, להתחיל להיות חכמולוג במקום להרגיש?

תשובתי: ודאי שצריך להיות חכם. אבל אם אתה בודק את האחרים על ידי הרגש (הלב) והשׂכל שלך, אז מלכתחילה זה נידון לתשובה לא נכונה, כי הכלים האלה פסולים. לפני שאדם נעשה שופט ניטראלי מעצמו, אז הוא לא יכול לבדוק ולהעריך שום דבר. לא במקרה פֵמִידָה (אישה שמסמלת צדק, עם כיסוי על העיניים) שחורצת צדק, מתוארת עם עיניים קשורות.

השופט צריך להיות ניטראלי, כלומר, למעלה ממחשבות ורצונות של עצמו. הוא חייב לדעת לנהל את עצמו, במילים אחרות, להימצא בכלים דהשפעה. רק אז אפשר להגיד שאדם זה מסוגל לחקור ולברר את המתרחש, כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.

הסיבה לכל הכישלונות בעולם היא דווקא בזה שהעולם חושב שהוא מסוגל להיות אובייקטיבי. אבל מאיפה יכולה לבוא גישה אובייקטיבית, אם העולם נמצא לגמרי בתוך האגו שלו.

אם אנחנו נמצאים בעשירייה חזקה ומתוכה חוקרים, מבררים ומקבלים החלטות, בכך שדנים בינינו ומנסים להתעלות יחד, אז מתחילים להסתכל על התופעות דרך הפריזמה של העשירייה. זה כבר מחקר רציני, אפילו שבינתיים כל אחד מאיתנו הוא לא מתוקן. אבל ההשתדלות לראות מתוך העשירייה מקדמת אותנו ומקרבת לתשובה נכונה.

מתוך שיעור על אגרת של הרב"ש, 10.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
"בצילו חימדתי וישבתי…"
פסולת גורן ויקב
ניפגש בסוכת שלום

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest