נאמר: "בתוך עמי אנוכי יושבת". לא יכול להיות שהבורא, הכוח העליון, האור הממלא את מלכות דאין סוף, התייחס לאיזשהו חלק בתוכה בנפרד. הרי המערכת נבראה כמקשה אחת, בשלמות, בכללות, ורק בכל כללותה שורֵה האור. אפילו בכל המדרגות של ירידת העולמות, הפרצופים והספירות ממעלה למטה, בכל מקרה המערכת נשארת שלמה, מושלמת, ורק מידת הקשר בין חלקיה פוחתת.
כל עוד נשאר ביניהם אפילו קשר מינימלי, כלומר השפעה הדדית, הם עדיין נמצאים ברוחניות. אך ברגע שההשפעה ההדדית נפסקת, והם כבר אינם מקושרים ביניהם כאיש אחד בלב אחד, אפילו בלב הקטן ביותר, המערכת הזאת מייד מוצאת את עצמה בעולם הזה. אז הבורא כבר אינו שורֵה בה, אלא רק מאיר מרחוק באור מקיף כדי לעורר אותנו מהמצב השבור הזה על מנת שנחזור חזרה לאיחוד.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 14.07.2010
רשומות קודמות בנושא:
מה מלמד אותנו ספר הזוהר?
מאין באת ולאן אתה הולך
הבורא מתגלה בינינו