דף הבית / קבלה לעם / ספר הזוהר / בשעה שהחשיך הלילה

בשעה שהחשיך הלילה

מיכאל לייטמן

הזוהר: פרשת מצורע, אות ו': בשעה שהחשיך הלילה והשערים נסתמים, מתעורר הנוקבא של תהום הגדול, וכמה גדודי מזיקים נמצאים בעולם.

זהו המצב הפנימי של האדם, שיכול להגיע גם ביום שמש, אבל האדם ירגיש שהוא בלילה, חושך, תחת השפעת הכוחות הרעים. אבל לפחות הוא משיג שזה לילה, חושך ושלטון הרוע. הרי לפעמים הוא חושב שהכל טוב, והצלחה מחכה לו.

אז מפיל הקב"ה שינה על כל בני העולם, ומפיל שינה אפילו על כל אלו, שיש בהם התעוררות חיים, דהיינו הצדיקים.

כל המחשבות והרצונות שבאמצעותם פעם התחברתי עם אחרים, שאפתי לגלות את הבורא, רציתי שיתקנו אותי מלמעלה, גם דועכים ומתייבשים בתוכי ונעלמים.

והרוחות משוטטים בעולם, ומודיעים לבני אדם בחלומם, דברים, מהם שקרים ומהם דברי אמת. ובני אדם נקשרים בשנתם.

אם זה היה שקר נקי, ניתן היה מיד לגלות אותו. ידוע אפילו מתוך חכמת הקבלה, שאם בן אדם רוצה להציג את השקר כאמת, הוא קודם כל צריך להגיד משהו אמיתי, ואז לשקר. אז יאמינו לו.

הזוהר: פרשת מצורע, אות ז': כשהתעורר רוח צפון ונחלק הלילה, שלהבת יוצאת ומכה תחת כנפיו של התרנגול, והוא קורא. והקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים.

"התרנגול" בתוכנו משמעו כוח התמודדות שאיתו עובד האדם בלילה לפני השחר. תרנגול ממין זכר נקרא בעברית גם גבר.

ואז כרוז יוצא וקורא, וכל בני העולם מתעוררים במטתם, אלו שיש בהם התעוררות חיים, עומדים ממטתם לעבודת ריבונם, ועוסקים בתורה ובתשבחות של הקב"ה עד שבא הבוקר.

ככה האדם מרגיש את כל מה שמתרחש בתוכו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 06.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
כשבא הבוקר…
החושך המלא באור!
"שלחני כי עלה השחר"

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest