דף הבית / חינוך, ילדים / בשביל מה ירדנו מהעצים?

בשביל מה ירדנו מהעצים?

שאלה: ישנה דעה, שאסור לצרוך מזון שיש לו ריח מעופש.

תשובתי: אצל האדם המודרני הרגש לכך אבד. אני מכיר אנשים, שמחזיקים בבית חיות מחמד ואם הן אוכלות את המזון, אז גם לבעל הבית מותר לאכול אותו. כך זה היה בזמן מלחמות או מגיפות: אם הכלב שותה מים, זה סימן שגם אני יכול לשתות. כי הכלב, הוא בהמה וגם אני בהמה. אבל חסר לי את אותו החוש שקיים אצל הכלב, הוא נעלם אצלי מזמן, או שנשאר בצורתו הבסיסית.

זה אפילו לא חוש הריח. כלב רואה כלב אחר מלקק את השתן שלו וכבר יודע עליו הכול: האם כדאי לבוא איתו במגע, מתי בדיוק. בעוד שאנחנו זקוקים למעבדה שלמה, ל- 500 בדיקות, ובכל זאת אנחנו לא יודעים כלום אחד על השני. ואילו הכלב יודע הכול: האם בן הזוג המסוים הזה מתאים לו או לא, מה האופי שלו, האם הוא ידיד או אויב. הבהמה קובעת לפי הריח את מצבו ואת מצב רוחו של בעל הבית, מרגישה את השדות שנפלטים ממנו. אנחנו כבר מזמן איבדנו את כל זה.

תוך כדי תהליך ההתפתחות שלנו אנחנו התרחקנו מהטבע. פעם היינו חיים על העצים, וכמו קופים הרגשנו וידענו את כל מה שנחוץ לנו. ואחר כך ירדנו מהעצים לאדמה, מפני שכבר היה דרוש לנו מזון חלבוני ולא צמחי כדי לפתח את המוח. בסופו של דבר, אנחנו נפרדנו מהרבה תפקודים, הדרושים לקיום טבעי.

אצל הבהמות, במיוחד אצל אלה שחיות לידינו, הפונקציות האלה גם כן נאבדו. היום, כתוצאה מזיהום הסביבה בכל העולם, הבהמות המסכנות גם כן ניזונות בעיקרון ממה שאנחנו זורקים, לכן הן גם כן מאבדות בהדרגה את התכונות שלהן.

מאחר והתוכנית הכללית של הבריאה היא, להביא את האדם למצב מסוים, כאשר הוא עולה לדרגות מנטאליות, רוחניות, עד לדרגת הבורא, אז וודאי, שהכול מכוון לזה. לכן בהחלט היינו צריכים להקריב משהו, כלומר להתרחק מהמצב הבהמי, להישאר בו רק בגוף הפיזי הנומינאלי, ואת כל השאר להמשיך לפתח לקראת המצב הבא, לדרגת ה"אדם".

מתוך שיחה מס' 3 בנושא "רפואת העתיד", 07.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לקבל את הזמנתו של הטבע
תעזבו אותי במנוחה!
על אוכל טעים ובריא…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/kt977

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest