דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בעל הבית של הזמן

בעל הבית של הזמן

שאלה: מהיכן מופיעה בנו הרגשת הזמן? מדוע באדם אחד ההרגשה הזאת היא מאוד מדויקת, עד לדקה או שנייה ממש, ובאדם אחר בכלל לא קיימת תחושה של זמן?

תשובתי: זה תלוי בהתפתחות של הרצון ליהנות. אם אני רוצה ליהנות, אז אני מחלק את הרצון שלי לשברירֵי שניות כדי למלא כל שבריר שנייה במילוי, בתענוג. ולכן הרגשת הזמן חשובה לי.

החיים אף פעם לא נראים ארוכים, מפני שאני יכול למלא אותם בתענוגים רבים, בתחום רחב של משתנים: אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. ואז כבר 80 שנות חיים זה מעט זמן בשבילי, אפילו אלף שנה לא יספיקו כדי להספיק הכול.

שאלה: לפעמים אנחנו תופסים את הזמן כתופעה שלילית: עם הזמן דברים מתקלקלים, מתפוררים והגוף שלנו מזדקן. אבל מצד שני, הזמן יכול להיות מועיל, כי הוא מרפא, מפייס ומשלים. איך אתה תופס את הזמן, האם כתופעה טובה או רעה?

תשובתי: הזמן תלוי במה שאני ממלא אותו. וקודם כל צריך להבין איך אני יכול לנהל את הזמן, ולא שהזמן ינהל אותי. אני לא מסכים עם כאלה אִמרות כמו: "הזמן מרפא" ושצריך לקבל אותו ביתר שלווה, כאילו שהזמן זה משהו שנמצא מחוץ לי. זו צורת יחס של אנשים חלשים שלא יודעים לנצל את הזמן שלהם. עם יחס כזה לזמן אנחנו מזמינים על עצמנו המון אי נעימויות.

כי הזמן צריך להימצא בשליטה שלנו, ואנחנו צריכים לעלות מעליו. וזה לא אומר להאריך את החיים עד ל- 100 שנה בזכות ההצלחות בביולוגיה ובגנטיקה. כי אז גם 200 שנה לא יספיקו לנו והחיים ייראו כקצרים מדי.

אדם שחי לפני 500 שנה, הרגיש את 30 שנות חייו לא קצרים יותר, אלא אפילו ארוכים יותר מאשר אדם שחי היום 80 שנה. לכן אני לא חושב שכדאי לנו להתקדם בכיוון הזה. אנחנו פשוט צריכים להתעלות מעל למושג הזמן, וזה נקרא לנהל אותו.

הזמן תלוי בזה, האם אני אקבל יותר או פחות תענוגים. שינויים ברצון שלי ליהנות יוצרים עבורי תחושה של זמן שחולף. אבל אם הייתי מרגיש איזה תענוג באופן קבוע ברצון לא משתנה, אז בכלל לא הייתי מרגיש את עצמי חי. הייתי מאבד לא רק את תחושת הזמן, אלא בכלל את תחושת החיים.

כי לא היו מתרחשים בי שום שינויים, וללא שינויים אין הרגשת החיים. חיים, זה לא סתם איזו הרגשה, אלא הבדל בין מצב אחד לשני. אבל אם המצבים אינם משתנים, אז כל הזמן נמשך אותו המצב, ולכן אני לא מרגיש את עצמי כקיים.

יוצא, שהרגשת הזמן זהו מושג פנימי, רגשי ולגמרי סובייקטיבי. כל מה שאני צריך לעשות זה לשנות את החושים שלי (כלֵי התפיסה), את כל התוכנה הפנימית שפועלת בי היום כמו בכל גוף חי. אם אני אתעלה מעל לתוכנה הזאת ואתחיל לתפקד אחרת כדי לא לצרוך מילוי ברצון ליהנות שלי, לא לחיות ממה שבא אליי, אלא בעצמי למלא את עצמי ולנהל את המילויים שלי, אז אני הופך להיות בעל הבית של הזמן.

לשֵם כך רק צריך להתעלות מעל הרצון האגואיסטי שלי, להפסיק להיות תלוי בו.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 352, 17.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
חיים במהירות התקדמות החמור
מה זה זמן?
האם תמונה אובייקטיבית של המציאות ניתנת להשגה?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/uZa3p

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest