קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: במה הגילוי של הבורא בזמן מתן תורה גדול יותר, מאשר זה שהתרחש בזמן יציאת מצרים וקריעת ים סוף?
תשובתי: הגילוי של הבורא בזמן יציאת מצרים וקריעת ים סוף, זה פשוט פעולות שהבורא מבצע אותן.
ואילו מתן תורה, זו מסירה של השיטה והכוח העליון לאדם כדי שישתמש בהם בצורה נכונה. ולכן זה גילוי כל כך חשוב.
באופן כזה, ניתנה לאדם אפשרות, הזדמנות, יכולת, על ידי היגיעה שלו לבצע את הפעולות הנדרשות כדי להגיע לדבקות. חוץ מזה, לא נדרש מאיתנו שום דבר. כל שאר צורות העזר: הגילויים וההסתרות, הגלויות והגאולות מגיעים מלמעלה, כמו מלאכים של הבורא, כלומר כוחות שפועלים בבריאה.
אבל מתן תורה זה נקרא, שמסרו לנו לידיים שלנו כוח לעבודה עצמית. אין אירוע יותר גדול מזה, מפני שמתייחסים אליי כאל אדם שיכול לבצע משהו באופן עצמאי, אישי. ניתנת לי הזדמנות להידמות לבורא, ולא שעושים לי סתם טובה ומעבירים אותי דרך ים סוף או מוציאים אותי ממצרים.
שאלה: במה שונה כלי שמצפה למתן תורה מכלי של יציאת מצרים?
תשובתי: זהו כלי אחר לגמרי. הכלי של יציאת מצרים, זה הרצון להתנתק מהטבע האגואיסטי שלי, מהיצר הרע שלי. אני רוצה שכל הרע שלי פשוט יעזוב אותי, שלא יחזיק אותי בעבדות. אני רוצה להוריד אותו ממני, לתלוש אותו מהלב שלי ומהמחשבות שלי. שיישאר איפה שהוא שם באחוריים שלי, באח"פ שלי, אבל אני רוצה להיות חופשי ממנו: "להיות עם חופשי בארצנו", ברצון.
אבל זה לא מספיק. אז נפטרתי ממנו, ומה הלאה?
בזמן מתן תורה ניתן לי הכוח העליון. אני כביכול מחזיק בידיים שלי את הכוח של הבורא ויכול להוריד ממני את הרע שלי ושוב להעלות אותו על עצמי כשאבין שאני צריך אותו כדי כל פעם לתקן אותו ועל ידי זה לעלות.
בידיים שלי נמצא כוח הטוב, כוח התיקון. מקודם הייתי צריך רק לבקש, כמו שנאמר: "וייאנחו בני ישראל מהעבודה הקשה הזאת ותעל שוועתם אל הבורא". זאת הייתה צעקה מחוסר אונים: "תציל אותנו, תעזור לנו, תעשה כך וכך". ובזמן קבלת התורה, אף על פי שאני תלוי בו, אנחנו כבר הופכים להיות שותפים.
מתוך הכנה לשיעור לחג השבועות, 03.06.2014
ידיעות קודמות בנושא:
אור עליון למפרע
נתינה וקבלה
ממתן תורה ועד קבלתה
