דף הבית / משבר עולמי / בנקודת ההכרעה

בנקודת ההכרעה

בעבר, האגואיזם דחף אותנו מאחור ומהצדדים, ותמיד השאיר דרך סלולה קדימה. אבל היום, המכשולים גדלים לא בצידי הדרך, אלא לפנינו. ניצב לפנינו איזשהו קיר, ואין לנו יותר לאן לרוץ, אין מה לעשות.

המצב הזה הולך מתגלה ביתר בירור: אני לא רוצה שום דבר מיוחד, אני לא מרגיש שאני יכול להמשיך לגדול באגו שלי. אין בכוחו לתת מענה על אותן השאלות שמתעוררות בתוכי היום. התבגרתי, עברתי את השלבים הקודמים ויצאתי לדרגת השאלות הבאה, למדרגה בוגרת יותר, שבה יש לי צרכים חדשים.

האוכל, המין, המשפחה – כל זה מתפרק, מקבל כל מיני צורות מוזרות ו"מוטציוניות". הכסף, הכבוד, המושכלות – גם בהם אינני רואה שום דבר מבטיח. המדע נמצא במשבר ואינו עונה על השאלות שלי, על אף שלפני 50-60 שנה היה נדמה שנקבל תשובות על הכול. ערכו של השלטון ירד בעינינו: אנחנו רואים שזהו שלטון רק למען כסף.

וכסף… האם כדאי לבזבז עליו את כל החיים?! השאלות שלי כבר גדלו מעל לכל כמות של אפסים שבהם יכול להתהדר חשבון הבנק שלי.

כאשר האדם מאבד את ה"דלק" הדרוש, מופיעה בו ריקנות: "בשביל מה לחיות?! בשביל עצמי? – חסר לי מילוי. בשביל הילדים? – הרי גם הם יעזבו את הקן ברגע שיתבגרו, ומה יהיה איתם אחר כך? מה צפוי להם? משפחות שנהרסות וחברות שמתפרקות? בשביל מה בכלל לגדל ילדים?". האדם אינו מרגיש קשר לשום דבר ואין לו תקווה לכלום. לכזה מבוי סתום הביאו אותנו השאלות שלנו.

אך קיימת גם סיבה אחרת לגמרי למבוי הסתום הזה: אנחנו מרוקנים את משאבי הטבע. היום כבר ברור שההתקדמות של האנושות לא תהיה אינסופית, גם מבחינת הדרישות שלנו וגם מבחינת הקיום בכללות. אם נמשיך לבזבז את אוצרות כדור הארץ בקצב הנוכחי, בתוך זמן קצר לא יישאר לנו חומר גלם אפילו למצרכים החשובים ביותר.

90% ממה שאנחנו מייצרים היום מורכב מנפט: האנרגיה, הפלסטיק וכן הלאה. כאשר מאגרי הנפט יגיעו לקיצם, נישאר בלי כלום. ובכל זאת, אנחנו ממשיכים לבזבז אותו.

לכן, מצד אחד הטבע מציב בפנינו מחסום, בצורה של בעיות אקולוגיות, שינויי אקלים ומחסור במשאבים, ומהצד השני, האגו כבר אינו דוחף אותנו קדימה. הוא מציב אותנו בפני כאלה שאלות, שאיננו יכולים למצוא להן תשובה כאן בעולם הזה, בחדר הילדים הקטן הזה, שבו שיחקנו בכזאת "שמחה" עד עכשיו.

היום המצב כבר מזכיר התאבדות: אנחנו משתמשים באופן לא סביר בכמות האחרונה שעוד נשארה לנו.

עלינו להבין שאנחנו נמצאים בנקודת ההכרעה. וכאן מתגלה חופש הבחירה. החופש הזה מסתכם בכך שעלינו להתחיל להבין את תוכנית ההתפתחות שלנו: "למה אנחנו קיימים? בשביל מה? לאן אנחנו הולכים?". ויחד איתנו, גם כל שאר העולם. דווקא עכשיו אנחנו צריכים לפתור את הבעיה הזאת, אחרת האנושות באמת תמצא את עצמה במבוי סתום.

הרי הבעיה האמיתית היא לא המשבר הפיננסי, לא המשבר הטכנולוגי ולא המשבר המשפחתי. אנחנו נמצאים במשבר עם עצמנו. אנחנו צריכים להבין מי אנחנו, בשביל מה אנחנו, גם מנקודת מבטו של הטבע שמחייב אותנו לזה, וגם מנקודת המבט הפרטית שלנו. רק אז נוכל לעשות סדר בתוכנו ובעולם.

מתוך ישיבת תוכן על ספר חדש שייצא לאור, 18.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הגיע הזמן לכתוב את ההיסטוריה של עצמנו
יש גבול לכל עקשנות
בנקודת השבירה – מהעבר אל העתיד

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest