דף הבית / המשבר ופתרונו / במרכז "הבירורים" העולמיים

במרכז "הבירורים" העולמיים

שאלה: לאחרונה אתה אומר שהעולם מתקדם בצורה מסחררת, ואנחנו לא מספיקים לעקוב אחר השינויים. כיצד אנחנו יכולים להגיע למצב שאנחנו נרגיש שאנחנו לא מספיקים?

תשובתי: אני מנסה לציין את זה בבלוג שלי, שבו אני מציג את האירועים האקטואליים ביותר המדוברים בתקשורת ונותן הערות קצרות עליהם. באופן עקרוני, ההערות שלי די דומות, אין בהן משהו מיוחד, אבל כשאדם קורא, או אפילו מרפרף בבלוג, נשאר לו רושם שיש בעולם דינמיקה, זה מה שאני רוצה שיישאר אצל האנשים, שיקרב אותם לבעיות. באופן אישי, אני עושה את זה גם כדי להיות בקי בכל הבעיות.

זה ישתנה מהר מאוד. כבר הפסיקו להסתיר דברים רבים, כי בלתי אפשרי להסתיר את הכול.

כאן מתחיל מאבק גדול מאוד, חריף, מורכב, חשאי, בין הסוציולוגים והפוליטולוגים (אנשי מדע המדינה), הפוליטיקאים והעשירים, כי בכמה עשרות השנים האחרונות העולם מנוהל על ידי העשירים והנה התוצאה של ניהולם. וכל הפוליטיקאים שיחקו לידם, משום שאין מה לעשות – עם כסף לא מתווכחים, וגם הפוליטיקאים זקוקים לו. כתוצאה מכך, העולם הגיע לאן שהוא הגיע.

כיום נוצרה בעיה ענקית – חשבון! ברוסית זה נקרא "בירור", כמו במאפיה, כאשר מבררים "מי אשם?" – יש להאשים את העשירים שלקחו בידיהם את ניהול העולם וכפפו את הפוליטיקאים.

אבל מצד שני, הם פחות או יותר מנעו את המלחמות, משום שכשחושבים על הרווחים, פוחדים ממלחמות, והמחשבות האלה לא נתנו לפוליטיקאים להגשים את שאיפותיהם. ועכשיו אנחנו נמצאים במצב שבו הן הפוליטיקאים והן בעלי ההון לא יודעים מה לעשות.

כאן, מוזר ככל שזה נראה, אנחנו צריכים להופיע על הזירה – איזשהו ארגון אידיאולוגי קטן, שאף אחד לא זקוק לו ולא רואה בו חשיבות – מי הוא , הארגון הזה שהוא…?

אבל אתם תראו שדווקא הרעיונות שלנו יתחילו להתקבל כמציאותיים ביותר, ומה שמעניין, אף אחד לא יוכל ליישם אותם. ואנחנו פתוחים לגמרי, תיכנס לאינטרנט, תיקח כל מה שאתה רוצה – אבל אף אחד לא יגנוב ממך את זה, כמה שאתה רוצה שייקחו ויתחילו ליישם. אף אחד לא יוכל לעשות "שולחנות עגולים", חיבורים, כי אין להם את הכוח הפנימי, הקשר עם המקור – מה שיש לנו. אז לפנינו עבודה גדולה ותקופה מאוד רצינית.

כרגע המתח שקיים באירופה מתחיל להתפשט בעולם. הוא יהיה מורגש גם בארה"ב, ואם בארה"ב, אז גם בקנדה. ואנשים לאט לאט יתחילו לחשוב. אבל אנחנו לא צריכים לחכות לזה, כי אנחנו לא רוצים שהעולם יתפתח ב"דרך ייסורים". סבל קטן דרוש רק כדי שאדם, אם אפשר לומר כך, יפתח את האוזניים – לא צריך יותר מזה.

מתוך שיחה בסעודה בטורונטו, 19.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
להכיר את הרע בטוב
סגל השרות
משׂימה שאף אחד לא יוכל להתמודד איתה, חוץ מאיתנו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/nQzw7

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest