דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / במסגרות של מחשבה יחידה

במסגרות של מחשבה יחידה

כנס בסנט פטרבורג. שיעור מקדים מס' 1.

שאלה: אם בזמן הסדנה אנחנו משתדלים להגיע למצב משותף, נכנסים לתוכו, מתנתקים, מתחברים, ופתאום מצטרף אלינו חבר שאיחר, אז מיד מורגש חוסר איזון…

תשובתי: לא צריך להיות כאן שום חוסר איזון! אנחנו מיד צריכים "לבלוע" בתוכנו את החבר שאיחר. נניח, שאנחנו תשעה אנשים ופתאום מופיע העשירי, אבל הוא לא מהווה עבורנו הפרעה, אנחנו עובדים בכזאת צורה על הכוונה שלנו, על הרצון שלנו, שהוא מיד מרגיש את המסגרות שאנחנו נותנים לו ונכלל בהן.

ואם לא, אז תוך סיבוב אחד, מה שהוא לא יאמר, לאן שלא ילך, הוא צריך להרגיש את המסגרות של הקבוצה, ואז הוא יתפוס את מקומו.

אבל כדי שאנחנו בעצמנו לא "ניפול" מתוך המצב הזה, צריך במיוחד "להחדיר" את עצמנו לתוכו. אנחנו צריכים על ידי הרצון שלנו, על ידי המאמצים שלנו, על ידי הדוגמה הקבועה שלנו, כולל גם דוגמה חיצונית, לעשות כך, שאנשים ירגישו את עצמם עד כדי כך נמצאים במסגרות רעיוניות מיוחדות, שלא יכולים להרשות לעצמם לחשוב ולדבר על משהו צדדי. כזה לחץ כללי משותף על כל אחד מאיתנו חייב להיות חזק מאוד.

מתוך שיעור מקדים מס' 1 לכנס בסנט פטרבורג, 18.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לראות את החברים כחדשים
כוחה של הכוונה, בקביעות שלה
הלב שלי בידיים של החברים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/iKaD9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest