מאמץ, זה תענוג

כנס בסנט פטרבורג. שיעור מקדים מס' 1.

שאלה: אתה אמרת, שאנחנו צריכים ללמוד לקבל תענוג מתוך עשיית מאמץ בהתקדמות שלנו, ובאותה המידה לדאוג לחברים.

אם משלבים את שני הביטויים הללו, אז יוצא, שאנחנו צריכים לעבוד על זה שעוזרים לחבר לקבל תענוג מעשיית מאמץ?

תשובתי: כן. בסופו של דבר, ככל שאתה תתייגע יותר, כך תקבל יותר תענוג, אבל לא מהתוצאות של המאמצים, אלא מהיגיעה עצמה, מהמאמץ עצמו. בזמן תיקון האגו המאמצים הופכים לתענוג.

בעולם שלנו זה לא קיים. כאן אנחנו עובדים כדי להרוויח, ומרוויחים כדי לרכוש משהו או ליהנות ממשהו. למה העולם הרוחני הוא אין סופי, אין בו מושג של זמן? מפני שבמאמץ עצמו מרוכזים גם המאמץ (הכלי) וגם המילוי שלו. המאמץ עצמו זה המילוי.

תתחילו לחשוב על זה ואתם תראו, מה זה המצב הרוחני. אין התפתחות של אירועים מתוך סיבה ומסובב, לכן המצב הרוחני הוא קבוע.

מתוך שיעור מקדים מס' 1 לכנס בסנט פטרבורג, 18.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
איך לא להפסיד?
השכר – האהבה
שכר בלתי נראה