דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / במידת היגיעה, השׂכר

במידת היגיעה, השׂכר

שאלה: למה, כשאנחנו שומעים על חשיבות ההפצה, אנחנו נדלקים והרצון בוער לצאת להפצה, אבל למחרת כל הרצון שלנו נעלם וכבה?

תשובתי: זה מסודר בכוונה כדי שאנחנו נתגבר על הרצון שלנו. אם היה לנו נעים לעסוק בהפצה, אז לא היינו מרוויחים שום דבר.

ואילו כך אנחנו צריכים להשקיע נגד הרצון שלנו, מפני שאנחנו מחשיבים את זה כחשוב להתפתחות הרוחנית, אף על פי שברמה הגשמית זה בכלל לא מצטייר לנו כחשוב ואפילו דוחה. יוצא, שבשבילנו זאת באמת עבודה.

צריכים להבין, שאיפה שלא מורגשת התנגדות מצד הגוף, שם אין שׂכר רוחני! פשוט מאוד. לכן, אם אנחנו לא רוצים לצאת להפצה ומוצאים לעצמנו אלף סיבות מוצדקות, אם זה מגעיל ודוחה אותנו, אם אנחנו מתביישים וחושבים שאנחנו לא מתאימים לעבודה כזאת, כל ההתנגדות הזאת ניתנת לנו דווקא כדי להתגבר עליה ולקבל שכר רוחני.

זו נקראת פעולת התגברות על ידי יגיעה. היגיעה מצטברת טיפה אחר טיפה, "מצטרפת לחשבון גדול", עד שהמונה שלנו קופץ לספרה הבאה ואנחנו מקבלים עלייה רוחנית.

כלומר אין לנו ברירה, אחרת אי אפשר להתקדם. לכן אני שמח לשמוע על כך שאין לכם יכולת ורצון, ושאתם לא יודעים איפה להפיץ ואיך, זה הכול תירוצים, אבל דווקא זה נותן לכם אפשרות לתת יגיעה!

תבינו, שאם אתם רואים הזדמנות לבצע פעולה ללא יגיעה, אז עדיף לא לעשות! אם נעים לכם לצאת לקהל, ואתם רוצים בזה מאוד, מתפעלים ושמחים, אז אתם לא תקבלו עבור הפעולה הזאת שכר גדול, כי לא פעלתם נגד האגו שלכם.

מתוך שיעור בנושא "שאלות ותשובות", 03.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הזמן לצאת מההסתרה
שתי שיטות של הפצה
ההצלחה בהפצה זו מתנה למורה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Ouynx

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest