קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: חלק חשוב מקורס החינוך האינטגרלי יהיה מוקדש לכלכלה נבונה או לכלכלה של צריכה נבונה. מה זה? על מה זה מבוסס?
תשובתי: כבר דיברנו על כך שבחברה האינגטרלית אין שום כפייה ושום הגבלות. כלומר, קיימות מסגרות חברתיות כלשהן ואתה בוחר מתוכן את מה שאתה רוצה, מה שמוצא חן בעיניך. זה נוגע למזון, לבית, לביגוד, לביטחון, לקופת החולים, להשכלה וכן הלאה. אך החינוך הוא יוצא דופן – הוא מחויב על כולם.
כאן בפירוש מופעל לחץ על כולם, הייתי אומר, כפייה, אבל לא מצד החברה האנושית, אלא מצד הטבע. אנחנו פשוט לוקחים את הנתונים האלה ומיישמים אותם למען הקיום הנוח שלנו.
בכל הנוגע לכל הצרכים הקטנים, הרי שבהתאם להתפתחות החברתית שלנו אנחנו צריכים לארגן בינינו דיונים בנושא: מה אנחנו מחשיבים כהכרחי ומה לא. וכאן בהחלט יש מה ללמוד מהקיבוצים. זה היה מאורגן אצלם בצורה מעניינת מאוד. האם באמת האדם אינו זקוק שיהיה לו שום דבר משלו, או שלהיפך, הוא צריך שתהיה לו מלתחה משלו?
ודאי שכל אחד בוחר אוסף מסוים של מוצרי מזון שמתאימים לו ביותר, שבריאים עבורו, שתואמים את טעמו. אף אחד לא יכריח אף אחד לאכול את אותו הדבר. אבל, בעיקרון, כל הדברים האלה: ביגוד, חפצים, דירות וכן הלאה – הם די סטנדרטיים.
אם אדם עוסק בהתפתחות אינטנסיבית פנימית, ההתעניינות שלו בכל הצרכים הגופניים והפיזיים פוחתת, והוא אינו מחפש בהם מילוי נוסף, מותרות, אי אילו טעמים מיוחדים או גוונים מיוחדים. כל זה הופך עבורו ללא מעניין ולא חשוב לחלוטין, בדיוק כשם שמדען שמתעמק במחקרים שלו יכול ללכת בחליפה מרופטת, מפני שזה לא חשוב לו בכלל. הוא אכל איפשהו, וזה מספיק לו, העיקר שאפשר עכשיו להמשיך לעבוד.
כלומר, החברה כל הזמן תערוך מחקרים לקביעת רמת הרווחה האופטימלית, כדי שלא יהיה לאף אחד עודף או חוסר.
בחברה האינטגרלית, כל אחד ייקח את כל הדרוש לו מתוך מחסנים כלשהם, או שיאורגן מערך גדול של הסעה, חלוקה ואספקה.
מתוך שיחה על החינוך האינטגרלי, 12.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הנוסחה לחלוקת האמצעים
חבילת מידע על החברה העתידית
קורס בחינוך הרמוני
