דף הבית / חינוך, ילדים / תורת הקשר הפנימי בין בני האדם

תורת הקשר הפנימי בין בני האדם

שאלה: באילו נושאים עוסק הקורס "האבולוציה כהתפתחות האגואיזם"?

תשובתי: הוא כולל פשוט את הכול: את התרבות, ההתקשרות, המשפחה, העמים, הציוויליזציות, ההיסטוריה של האנושות, שממנה אפשר לשאוב נתונים רבים, כדוגמא לחיינו ולמצבים הבאים.

אם אני יודע מה היה אתמול, אני יכול להבין טוב יותר את מה שקורה היום, ואיכשהו כבר להשפיע על העתיד. אני אישית לא חסיד גדול של היסטוריה וגיאוגרפיה, אבל את ההיסטוריה, כבסיס להתפתחות האגו שלנו, אנחנו צריכים לדעת. היא עוזרת לנו להבין כיצד אנחנו מתפתחים.

מלבד הקורסים "האבולוציה כהתפתחות האגו" ו"בחירה חופשית", לשאר הקורסים יש אופי יותר פסיכולוגי.

הראשון שביניהם, שנמצא בין שני הקורסים הללו לקורס הפסיכולוגיה – הוא קורס תפיסת המציאות, כלומר, אונטולוגיה או תורת ההכרה. הוא מברר כיצד אנחנו תופסים את העולם הסובב, את חמשת החושים, כיצד העולם הזה משתקף בחושים שלנו. עד כמה התפיסה שלנו היא תוצאה של המצבים והתכונות הפנימיות של האדם.

אנחנו לומדים האם התפיסה שלנו אובייקטיבית, וכיצד אנחנו יכולים להשפיע עליה. האם אנחנו יכולים לדרוש מעצמנו מדדים פנימיים כאלה כדי לתפוס את העולם הזה מזוויות שונות, מנקודות מבט שונות, כביכול לעבור מהאחד לשני? נגיד, אתם רואים את העולם בפרספקטיבה אחת, אני – באחרת, ואנחנו כביכול מתחלפים בנקודות המבט שלנו.

כשאנחנו משוחחים עם מישהו, אנחנו תמיד רוצים שבן שיחנו יבין אותנו: "אתה מבין אותי?", "אתה קולט על מה אני מדבר? האם הסברתי נכון?". כלומר, אנחנו תמיד דואגים שתהיה בינינו תקשורת נכונה. והיא אף פעם לא קיימת, מפני שאנחנו לא מסוגלים "להיכנס" לתוך אדם אחר ולהביט מתוכו על העולם.

עד שנוכל לרכוש את השיטה שתאפשר לנו לתפוס רגשית זה את זה, להבין את התכונות והרגשות של האחר, להסתכל על העולם דרך העיניים שלו – עד אז, לא נבין זה את זה.

הקשר ההדדי האינטגרלי נוגע לחינוך כל האנשים בעולם לקשר פנימי ביניהם, כשהאחד יוכל להחליף את האחר: אני כביכול נכנס לתוכך, ואתה לתוכי. ואז אנחנו מתחילים באמת להבין זה את זה.

אנחנו רואים זאת מתוך הקשר בין כל שני מרכיבים בטבע. אם יש בי איזשהו אלמנט שנקרא "אני", ויש איזשהו "אתה", אם אנחנו רוצים להבין זה את זה, עלינו להשתלב יחד: כל התכונות שלך וכל התכונות שלי צריכות להיות כביכול חופפות זו לזו. כלומר, אתה מרגיש את התכונות שלי ודרכן אתה יכול לתאר לעצמך את החיים שלי ואת העולם שלי, ואני – את שלך. רק אז אנחנו יכולים להתחבר בצורה נכונה ומלאה.

אותו הדבר קורה בטכנולוגיה. כדי שיהיה חיבור בין שני מרכיבים, צריכה להיות ביניהם השתוות. הם יכולים להיות הפוכים זה מזה (למשל, האחד קעור והשני קמור), אך כאשר אנחנו משווים בין שניהם, הם צריכים להתאים זה לזה בצורה מדויקת. כלומר, הם צריכים להיות בנויים מראש בצורה כזאת שלכל אחד תהיה צורתו של האחר. זהו התיקון שלנו: להתאים זה לזה.

הנושא הזה הוא לא סתם חלק מקורס תיאורטי כלשהו, אלא יש כאן מסקנות מעשיות ועבודה על הכרת העולם. בלי זה, אין תקשורת.

גם אי אפשר להכיר את העולם ללא מבט פנימי של האחד דרך השני. למעשה, באינטגרציה שלנו עם כל האנשים שבעולם, עלינו להגיע למצב שבו אוכל כביכול להיטמע בכל האחרים, להרגיש את כולם, ודרכם לתפוס את העולם.

וכאשר אני עושה זאת בחיבור, כאילו אני נכלל בהם בהשתוקקות שלי ובנטייה שלי, אני לפתע רואה עולם שונה לחלוטין: רב מימדי, גדול יותר פי שבעה מיליארד, ויחד עם זאת, מחובר, כלומר אחד, ובמקביל לכך, מורכב מהמון תאים, מפני שאני מסתכל דרך כל אחד. נוצרת כאן תמונה מופלאה של הגדלת עוצמת החדירה לתוך העולם הזה. זוהי האונטולוגיה האמיתית, תורת ההכרה המעשית.

מתוך שיחה בנושא החינוך האינטגרלי, 12.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
בירורים, בירורים, בירורים…
איך להבין את היפני?
איש העולם הגדול

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest