ביראה ובשמחה

Laitman_2011-12-06_8028_w.jpg

שאלה: שימו לב עד כמה הרגשת היראה מחזיקה מעמד וגדלה כל הזמן: מהכנס הראשון בערבה עד לכנס השני, ועכשיו זה עובר לכנס האירופאי בליטא.

תשובתי: המצב הזה צריך להיות קבוע ולגדול כל הזמן, אך יחד עם הרגשת הביטחון והשמחה. וצריכה להיות כזאת שמחה, כזאת התפעלות פנימית, כך שאנחנו באמת נרגיש את הצורך להתאחד.

שאלה: כשהרגשת במקצת חוסר שמחה, אמרת: "התנועה צריכה להיות על שתי רגליים!". כלומר, "רגל" אחת היא היראה, וה"רגל" השנייה היא השמחה. איזו הרגשה זאת הייתה אצלך?

תשובתי: אני ראיתי שכולם נמצאים במצב של פחד, יראה ואפילו גלישה לדיכאון. אסור שזה יהיה!

אנחנו נמצאים במצב שבו מקיף אותנו האור, ש"אין עוד מלבדו". הכוח היחיד הזה לא רק מקיף אותנו, אלא רוצה להתגלות בנו ולעורר בתוכנו את הלחצים האלה.

אבל חוץ מיראה חסרה לנו עוד התפעלות, שמחה, ביטחון בכך שאנחנו נמצאים תחת הנהגתו.

ובאמת אנחנו רואים שאנחנו עוברים מצבים פנימיים, שכל הזמן משתנים: אנחנו מתחילים להבין יותר, להרגיש יותר. אנחנו כבר מתחילים לתאר לעצמנו איך הכול יקרה. יכול להיות שיתגלה בינינו רגש משותף, שימשוך את כולנו לשם, ואנחנו נראה ונרגיש את העולם ואת כל הבריאה רק מתוך המערכת ההדדית הכללית שלנו, שבה כולנו כביכול "נעלמים": נעלם ה"אני" שלי ואולי אפילו נעלם ה"אנחנו", ויהיה משהו אחד כולל, והכולל הזה יהיה מלא בתכונה אחת ויחידה: תכונת ההשפעה והאהבה.

אני חושב שההרגשה הזאת קיימת כבר אצל אנשים רבים. אני בעצמי מרגיש את זה לפי הנטייה הפנימית שלהם, שצריכה כל הזמן להתעורר, גם ביראה וגם בשמחה.

מתוך השיעור הווירטואלי, 18.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
בונים מקוביות את המדרגה הרוחנית הראשונה
אדם נולד בשמחה
שמחה במדבר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/UA6mC

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest