בחן את עצמך

 שאלה: אם הבנתי נכון: "רע זה כשהפגיעה בזולת נעשית במודע ובכוונה תחילה". האם זה אומר שאי מודעות פוטרת את המעשה מלהיות מוגדר כ"רע"?
תשובה: על פי הקבלה מעשי האדם מתחלקים ל:
מעשים מחויבים – אם הבחירה היא רק "מר-מתוק", אזי האדם יעדיף בהכרח את ה"מתוק".
מעשים חופשיים – אם הבחירה היא בין "מר-מתוק" ל"אמת-שקר" – האדם יכול להעדיף "שקר מתוק" על "אמת מרה", למרות שיודע שה"שקר" שפל מהאמת, אך ה"מתיקות" מנצחת.
בדרגה הארצית כל האנשים מצויים באגואיזם מלא, מעדיפים תמיד "מתוק" אך משכנעים את עצמם שהולכים לפי ה"אמת". המעשים הארציים (תמיד אגואיסטיים) מתחלקים ל:
מעשים ללא כוונה תחילה, מזדמנים – כאשר אנו עושים דבר מה מבלי לחזות מראש את התוצאה, ואז היא מקרית.
מעשים עם כוונה, עם חישוב מראש של התוצאה הרצויה.
מעשים אלה יכולים להיות מועילים או מזיקים לסובבים אותנו, ולהיתפס בצורות שונות על ידי אנשים או על ידי החוק. אולם חשוב לציין שמנקודת המבט של הקבלה, מעשים טובים הם רק מעשים שמובילים למטרת הבריאה – להשתוות לבורא (כוח האהבה והנתינה).

אלה שמשתוקקים למטרת הבריאה, עושים את חצי הדרך הראשונה בכיוון הזה:
עבירות לא מכוונות (שגגות) – נובעות מכך שטובו של הבורא נסתר, אבל האדם מרגיש אותו כפועל.
עבירות מכוונות (זדונות) – נובעות מכך שהבורא נסתר כטוב וכפועל על האדם (ראו הקדמה לתע"ס).
לאחר מכן האדם עובר "מחסום", ובזכות גילוי הבורא אליו עושה רק מעשים טובים ונכונים!
בלבלתי אתכם?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/q5sVZ

10 comments

  1. פסקה מהקדמה לתלמוד עשר הספירות, בעל הסולם

    כמו שרבי מאיר אומר (אבות פ"ו) כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי לו וכו', ומתגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכו' עש"ה ועליו הכתוב אומר, טעמו וראו כי טוב ה' כמבואר לעיל, שהטועם טעם העוסק בתורה ומצות לשמה, הוא הזוכה ורואה בעצמו את כונת הבריאה, שהיא רק להיטיב לנבראיו, כי מדרך הטוב להיטיב, והוא השש ושמח במספר שנות החיים שהעניק לו השי"ת, וכל העולם כולו כדאי לו.

    מצורפת שירת העולמות

    http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/42407

  2. פרי חכם, אגרות, בעל הסולם, אגרת 44 – 1927 עמ' קל

    כי נודע, שאין הקב"ה משיא את בתו לעם הארץ, כמו שאמרו ז"ל: "כל המשיא בתו לעם הארץ, כאלו כופתה ומניחה לפני הארי וכו'.

    …ונודע שהאשה נקראת תמיד על שם האיש. דאיהו מלך, ואיהי מלכה. איהו חכם ואיהי חכמה. איהו נבון, ואיהי בינה. כמו שכתוב בתקוני זוהר. ונמצא על כן, דאשת עם הארץ, כסילות שמה, להיותו כסיל, שאינו יודע להזהר בכבוד מלכים. כי דירת קבע של היצה"ר, בלב פנוי מתורה, אלא שהתורה וחכמה, דוחה את היצר הרע מן הלב, לאט לאט, וכיון דאיהו כסיל, נמצא מוכנת לו אשת כסילות, שהיא קליפת נוגה דאפתי לחוה.

    וזה שאומר הכתוב: "וכעס בלב כסילים ינוח". והנך מוצא טעם מובהק, למה לא יתן המלך, בתו לעם הארץ. אלא אם באמת חשקה נפשך בבת יעקב, אינך צריך להרבות מוהר ומתן, כדעת החיצון, של חמור אבי שכם החיוי, אלא להשתדל אחר השגות טעמי תורה, וטעמי מצוה, אחד מהם לא נעדר, כי אז חשקו וחשקה יפגשו ויתיחדו זה בזה, והאהבה גומרת את שלה מאליה, בלי שום סיוע מהצד, כלומר מכוח אנושי.

    יהודה

    http://www.kab.co.il/heb/layout/set/trans_page/content/view/full/8754

  3. רב יקר,

    האם נכון להגיד שההבדל בינך לבין בעל הסולם הוא שבעל הסולם מלביש את הדברים "בצירופי אותיות נצחיות, אשר לא יקבלו שינוי לעולם" (כפי שהוא כותב במאמר "מצוה אחת"), בעוד הדברים שלך נאמרים בצורה שמתאימה לשעה בה הם נאמרו, וייתכן שהם לא יהיו רלוונטיים לאחר פרק זמן מסויים? 

    ואם אני צודק – מה לגבי הרב"ש? האם הוא דומה בכך לבעל הסולם או לך?

    תודה מראש!

    אורי

  4. שלום רב!

    כתבת שמעשים טובים הם רק מעשים שמובילים למטרת הבריאה – להשתוות לבורא (כוח האהבה והנתינה).

    ומה אם "אנשים" על מנת להשיג את המטרה הנעלה ההיא משחדים אחרים במתנות ופרסים עבודות טובות …פולשים לאנשים אחרים תוך שהם ישנים ומנסים להפנט ולהשפיע עליהם …גונבים ידע וחכמה בדרך פסייכית…מפעילים לחצים…משפילים…מבזים…מבודדים
    והכל על מנת להשיג את המטרה הנעלה…???

    האם זה עדיין תחת ההגדרה שלך למעשים טובים???

  5. קהילה = קהל יה'

    כל העם ישר – אל שייך לקהל יה' לקהילה

  6. יחידה = יחיד ה'

    או יחד יה'

    אז כנראה אפשר בלי קבוצה נכון?

  7. קבוצה = קבוץ ה'

  8.  פרי חכם, אגרות, בעל הסולם, אגרת 8 – 1922, עמ' י"ח

    אבקשך שלח לך להנאתך ולטובתך ידיעות תכיפות אלי ממצבך בתורה, כי יקצר זמן הרבה. ודע לך כי אריכות זמני התיקון יקטינו ערך התיקון, וכל דבר רוחני משתבח ומתעלה. בלקחו חלק קטן יותר מן הזמן, ואלמלא ידעת הענין שמזיק האריכות על שבילי דנהורא, כמו שאני יודע, אז בטח היית יותר מהיר במלאכתך.

    הגם שאיני חפץ ואיני רשאי ללמוד בשבילך, אבל מותר ומצוה רבה, לשמח ולבסם אותם הדודאים, שאתה מוצא בשדה שברכו ה', כי כל עסקינו בחיים רק לאקמא שכינתא מעפרא, ולשמחה ולשיר לפניה בכל עוז, ולשבח תמיד את הבורא ית' מן המותק בפיך, ומכל שכן במקום שנדע שבטח תצליח דרכיה אשר ע"כ לידיעותיך בתכיפות אני צריך, ונרוה אהבים ביחד לבער הקוצים ונראה את השושנה העליונה בקרוב בימינו אכי"ר. (אמן כן יהי רצון)

    יהודה

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לאיריס- מה זאת אומרת לגנוב ידע וחכמה- מי צריך לגנוב ידע וחכמה שקשורה לקבלה? התקדמות קשורה ללב ולא למידע, נכון? מה הולך כאן??? מה שאת מתארת זה מזעזע

  10. 🙂

    בוא נגיד שאצטרך לקרוא את זה עוד מספר ללא מניה של פעמים…

    תודה על התשובה!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest