דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בחיפוש אחר האחים האבודים

בחיפוש אחר האחים האבודים

הרב"ש, מאמר "אהבת חברים": "וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש". וימצאהו איש, והנה תעה בשדה. וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש, היינו, במה אני יכול לעזור לך. "ויאמר, את אחי אנכי מבקש", שעל ידי זה שאני אהיה בצוותא חדא עם אחי, זאת אומרת, על ידי זה שאני אהיה בקבוצה, שיש שם אהבת חברים, אז אני אוכל לעלות על המסילה, העולה לבית ה'.

"ויאמר האיש, נסעו מזה". ופירש רש"י, הסיעו עצמן מן האחוה, היינו שאינם רוצים להתחבר עמך. וזה גרם בסופו של דבר, שעם ישראל נכנסו לגלות מצרים. ובכדי לצאת ממצרים, עלינו לקבל על עצמנו לכנס בקבוצה, שרוצים להיות באהבת חברים, ועל ידי זה נזכה לצאת ממצרים ולקבלת התורה."

עלינו לפרש את כל מה שכתוב בתורה במובן האמיתי, כלומר, בצורה רוחנית. לא חשוב הסיפור שקרה עם הדמויות הגשמיות, כי הן אינן מחליטות כלום. אלא חומר הבריאה, הרצון שבכוונה נשבר להמון חלקים. עלינו למצוא בעזרת איזה כוח, איזו תוכנה, אילו בקשות, השפעות, שינויים ופעולות אנחנו יכולים לחבר ולהחזיר את כל השברים לרצון אחד. זאת המשימה שהוטלה עלינו.

צריך לראות רק רצונות ולחפש כיצד לחברם ביחד. כל אחד רוצה משהו שונה, אחרת כבר היינו מתחברים לרצון אחד. אבל, מכיוון שאנחנו שונים, אנחנו יכולים להתחבר רק מעל הרצונות שלנו, בכוונה, על ידי עזרה הדדית.

עליי להרגיש את הרצונות, החסרונות, התשוקות והמטרות של הזולת ולעזור לו להשיג את כל זה בכל הכוח שלי. כך כל אחד מנצל את עצמו כדי לממש את רצון החבר ובצורה כזאת אנחנו יכולים להתחבר.

אף על פי שאף אחד מאיתנו אינו דומה לשני, אלא כל אחד שונה לגמרי מכל היתר, הוא בכל זאת יכול לעזור לזולת. לכן, פתאום אנחנו רואים שעל ידי התעלות מעל הרצונות שלנו עם כוונה לעזור זה לזה אנחנו יכולים להתחבר. החיבור הוא לא ברצונות, אלא בכוונות. כך אנחנו בונים כלי כוונה חדש שנמצא כולו מעל הרצונות. זה דומה ל"ראש הפרצוף".

כאשר אנחנו מבינים שהעבודה הזאת אינה נעשית על ידי פעולות גופניות ואפילו לא בתוך הרצונות אלא רק בכוונות, אז אנחנו מתחילים להרגיש את הצורך בחברים. לכן, כתוב בתורה על יוסף: "את אחיי אנכי מחפש", רק במקרה כזה אני צריך אותם.

אם הנטייה הזאת נכונה, אז אנחנו זוכים לחיבור. קודם אנחנו לא חשבנו שאפשר להשיג אותו ולא רצינו להשיג אותו, עד שהתגלתה בינינו תכונת "יוסף" שאוספת את כל הכוונות שלנו. עכשיו כולנו עובדים עם הכוח שפועל בתוך כל אחד מאיתנו, שנקרא "יוסף".

אנחנו מעלים את יוסף מעל כולנו, מעל האגו שלנו, כדי שינהל את כל הטבע שלנו, כלומר ממליכים את יוסף, ממנים אותו למשנה של פרעה, של הרצון לקבל. הרצון לקבל הוא הטבע ויוסף נמצא מעליו ומנהל את כל הרצון לקבל, את כל מצרים.

בצורה כזאת אנחנו מצליחים לעבוד נכון עם הרצון לקבל, מה שנקרא "שבע שנות שובע". זאת מידה שלמה שאפשר לגלות על ידי החיבור בינינו בהנהגת יוסף.

לאחר מכן, גם המדרגה היותר גבוהה שנקראת "יעקב" יכולה לרדת למצרים, לתוך הרצון לקבל, מפני שהיא כבר מתחילה לקבל את תבנית החיבור בין כל האחים, כל סוגי הרצון. כך, מעל הרצון לקבל אנחנו בונים את הכלי שנקרא "יוסף".

ומכיוון שצריך לעבוד עם רצון לקבל בדרגות יותר גבוהות, מגיעות "שבע שנות רעב", נבנות "ערי מסכנות", פתום ורעמסס. מתברר, שבלתי אפשרי לעבוד יותר על החיבור בתוך הרצון המתגבר החדש. לכן, מגיעות "שבע שנות רעב", כי לא ניתן להשתמש ברצון לקבל, להכיל אותו, לשמור עליו תחת ה"מסך", בשליטת פעולת ההשפעה.

הדבר היה אפשרי עם עביות קטנה, שהם רק התחילו לעבוד. אבל, כאשר העביות גדלה, כלומר, "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף", אז העבודה הזאת נעשית בלתי אפשרית, כי מתגלה רצון לקבל יותר גדול כתוצאה מהשבירה. תכונת "יוסף" נעלמת ומופיעה מדרגה חדשה שנקראת "משה", כדי להמשיך את התיקון.

הכול מתרכז סביב איסוף החלקים השבורים ביחד. אבל בתוכם מתפתח המאבק בין הכוונה על מנת להשפיע נגד הרצון האגואיסטי, כ"עזר כנגדו". ואנחנו מחליטים כל פעם מה יותר יקר לנו, וכך מתקדמים, עד שאנחנו מבינים את הצורך בכוח העליון שינהל אותנו נכון. אז אנחנו מתעלים מעל הרצונות לקבל שלנו ומתאספים למעמד הר-סיני.

מתוך ההכנה לשיעור, 24.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
נוסחת הערבות
מלך חדש במצרים – זה לטובה
גלות היא פרידה מהאחים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/IWDiw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest