בחזרה לגן עדן

בעולם האצילות הייתה קיימת נשמה אחת שנקראת "אדם", שנוצרה על ידי האור העליון.

המצב שבו האדם נמצא מעל ה"פרסא" נקרא "גן עדן", שם הכול מלא באור העליון, ומתחת ל"פרסא" האור העליון לא מגיע ושם חשוך.

בעולם האצילות האדם היה נמצא במצב של מילוי מוחלט, מצב של אושר, ויחד עם זה בחוסר הבנה מוחלט היכן הוא נמצא. כמו עובר ברחם אימו: יש לו הכול אך הוא אינו קיים כאישיות.

לאחר מכן ה"אדם" נפל, השתלשל למטה ונשבר. כך בדיוק נקרא החטא שלו: "הגירוש מגן עדן". הוא נשבר לנשמות בודדות שכבר לא נקראות אדם אלא "בני אדם".

לאחר השבירה כל נשמה רכשה תכונות אגואיסטיות משלה, שאינן קשורות זו עם זו, להבדיל מהתכונה האלטרואיסטית האחידה שאיחדה ביניהם בדרגת ה"אדם".

עכשיו אנחנו חייבים לנסות להעלות את כל הנשמות יחד לאותו המקום שבו היה "אדם" ושוב לקבץ אותן יחד לאותו המבנה.

ישנו כלל: "מיעוט רבים שניים", אם לפחות שני בני אדם מחדשים את הקשר ההדדי בין שניהם, שבו הקבלה של אחד שווה בכוחה למה שמקבל האחר וההשפעה של האחד שווה בערכה להשפעה של האחר, כלומר, כאשר הם מתעלים מעל האגו שלהם ומתחברים לאחד, הם מייד מגיעים למקום שבו היה "אדם". הם נדבקים אליו ומתחילים להרגיש באופן חלקי את מה שהוא הרגיש. כאן טמון העיקרון של התיקון שלנו.

אם ישנן הרבה נשמות כאלו והן מסייעות זו לזו להתעלות מעל עצמן ולהתחבר, לא רק כדי שיהיו להן חיים טובים, אלא כדי להגיע להשתוות הצורה עם הבורא, עם תכונת ההשפעה והאהבה הכללית, אז כתוצאה מהמאמצים שלהן הן מקבלות ממערכת "אדם הראשון" את האור העליון שממלא אותן.

האנרגיה הזאת, המיוחדת במינה, שמגיעה אלינו מלמעלה ומסייעת לנו, לעלות נקראת "אור מקיף".

כך אנחנו פועלים בהדדיות, כשאנחנו מתקנים את עצמנו בהדרגה ועולים למעלה.

יחד עם זאת, הסביבה משפיעה עלינו באופן כזה שככל שכמות הנשמות גדולה יותר, כך גדל שיתוף הפעולה ביניהן וגדלה ההשפעה שלהן על כל נשמה. כך לכל נשמה קל יותר להתעלות מעל עצמה, מעל האגו שלה, ולהתחיל להתחבר עם האחרים.

זה נובע קודם כל מהעובדה שפעם כולנו יחד היינו קשורים זה לזה במערכת שנקראת "אדם". וחוץ מזה, זה תלוי בגודל הסביבה (בכמות האנשים) ובאיכות שלה. למעשה ההתקדמות הרוחנית תלויה יותר באיכות מאשר בכמות.

כאשר הרבה אנשים מתחברים ביניהם עם כוונה לחיבור וההשתוקקות להתחבר זה לזה בכל הכוח, נוצרת השפעה גדולה על כל נשמה, שעוזרת להם לעלות יחד. כך מתבצע התיקון שמתממש בצורה די פשוטה בעולם שלנו.

לכן אנחנו מתאספים בשיעורים, בסעודות, בישיבות החברים המשותפות, עורכים כנסים ואירועים משותפים שונים. הכול רק כדי לקבל השפעה זה מזה ויחד, בהתעלות מעל האגו שלנו, להתחיל להתחבר מעליו למערכת הכללית של ההשפעה והאהבה, כאילו לבנות מעל עולמנו האגואיסטי את הדרגה הבאה – את העולם האלטרואיסטי. אנחנו בעצמנו בונים אותו מההרגשות שלנו על ידי זה שאנחנו מנסים להתעלות ולכוון זה אל זה בכיוון הטוב.

מתוך רצון כזה אנחנו מארגנים כנס גדול כל כך ויוצאים לרחובות לפרסם את עיקרון הערבות ההדדית. אנחנו מנסים לעורר סביבנו שדה עצום של רצונות שיוכל לעזור לנו להתעלות מעל עצמנו וידחף אותנו ממצבנו כלפי מעלה. הכנס מאפשר לנו להתחבר מעל עצמנו, מעל האגו שלנו, ובמערכת הקשרים ההדדיים החדשה הזאת, הטובה והחמה, נוכל להרגיש את הכוח הכללי – את הבורא, ואת עצמנו נרגיש כאחד, כ"אדם".

מתוך השיעור הווירטואלי, 06.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שתי דרכים להגיע לדרגת ה"אדם"
תהיה בן אדם!
להיכנס היום לגן עדן

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/BE3yK

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest