בוא וראה

שאלה: האם נקודת המוצא של המדע היא, שהמציאות קיימת כפי שהיא ואנחנו מנסים לחקור אותה בעזרת מכשירים או החושים שלנו?

תשובתי: במושג הזמן לפי ניוטון, לפי הפיזיקה הקלסית, לזמן יש מקום משלו בכל התמונה של תפיסת המציאות, הזמן קיים בפני עצמו, ורק מאיינשטיין והלאה התחילו לחשוד האם זה באמת כך, האם הזמן זה זמן או שזה פרמטר שבא לפי התחושה שלנו, שבעצם לא קיים בפני עצמו, אלא קיים רק כלפי הצופה, שיש לנו עבר ועתיד, וההווה הוא בעצם רק המעבר בין העבר לעתיד, ולכן הזמן הוא מעין הרגשה שקיימת בנו, אבל בעצם אין לו קיום בפני עצמו.

שאלה: חכמת הקבלה, לעומת זאת, מתייחסת רק לאדם, זו נקודת המוצא שלה, והיא עובדת על החושים שלו ומפתחת אותם?

תשובתי: לחכמת הקבלה אין בכלל בעיה עם זה, מפני שאנחנו לא מייחסים לאדם הנוכחי שום מקום במציאות, אנחנו מתייחסים לאדם שמשיג את המציאות האמיתית, את הכוח העליון. במידה שהאדם משיג את הכוח העליון, הוא נמצא במציאות, ובמידה שהוא לא משיג את הכוח העליון, אז הוא נמצא בהרגשה שקודמת לתפיסה האמיתית הנכונה, ואנחנו קוראים לזה "זמן של תיקונים" או "לא לשמה", ולתפיסתו אנחנו קוראים לזה "העולם המדומה".

זאת אומרת, כל האנשים שעכשיו אנחנו איתם בקשר, ואנחנו צופים מתוך הגוף שלנו כל אחד במשהו אחר, זה נקרא "העולם המדומה". בוודאי שהזמן מדומה והמרחק מדומה, והתנועה והכול מדומה, הכול לא קיים במציאות אלא כלפינו בלבד, ואנחנו יכולים יחסית בקלות לבדוק זאת, אם נתחיל לשנות את החושים שלנו על ידי חכמת הקבלה, אז התפיסה שלנו תשתנה. כמו שמשנים את הפוקוס בתוך העדשות של המשקפת, אז היא תופסת לך מציאות יותר קרובה או יותר רחוקה, כך אנחנו יכולים לעשות עם החושים לכל הכיוונים.

שאלה: אם כך, האם אתה יכול להציע לפיזיקאי ניסוי שיכול לעזור לו לראות את התפיסה של חכמת הקבלה, שהכול כלפי האדם? האם ניתן לעשות כזה ניסוי, או שזה בלתי אפשרי?

תשובתי: בהחלט, אין שום בעיה, חכמת הקבלה מזמינה כל אחד שרוצה לבוא וליטול. הפיזיקאי על עצמו יבוא ויראה.

מתוך התוכנית "עולמות נפגשים – קבלה ומדע" מס' 8, 19.5.2014

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest