דף הבית / קבלה ומדע / חושבים מדע / בואו נהיה דומים לפטריות…

בואו נהיה דומים לפטריות…

כתבה שפורסמה ב"כלכליסט": "פרופ' טושיוקי נקאגאקי, ביולוג ופיזיקאי מאוניברסיטת הוקאידו ביפן, גילה שהפטריות הרבה יותר קרובות לעולם החי ממה שנדמה, ושההתנהגות שלהן נראית לפעמים כמו החלטה מודעת, כלומר, דברים שאי אפשר להסביר באינסטינקט בלבד.

פטריות יכולות לתכנן תוואי תחבורה לא פחות טוב ממהנדסים מקצועיים – והרבה יותר מהר מהם. טושיוקי לקח מפה של יפן, והניח פיסות מזון בנקודות שמייצגות ערים גדולות במדינה. את הפטרייה הניח על העיר טוקיו, והמתין 23 שעות, הזמן הדרוש לה לבנות תשתית קורים ליניארית לכל פיסות המזון. התוצאה היתה העתק כמעט מושלם של מפת הרכבות הקיימת סביב טוקיו. "צריך להבין שזאת לא חוכמה גדולה לחבר עשרות נקודות, אבל לחברן זו לזו בצורה היעילה והחסכונית ביותר זה עניין לא פשוט בכלל", מחמיא טושיוקי. כשנערכו ניסויים דומים על המפות של אנגליה וספרד התקבלו דגמים מדויקים של מערכות הכבישים הקיימות במדינות, לרבות, בחלק מהמקרים, הרחבות ותיקונים שנעשו רק באחרונה בגלל תכנון מקורי לקוי. בימים אלה מנסים באוניברסיטת הוקאידו לתרגם את היכולת המופלאה של הפטרייה למודל ממוחשב. "אני מאמין שהדברים שאנחנו לומדים עכשיו יעזרו בעתיד להבין לא רק איך בונים ארכיטקטורה טובה יותר של תשתיות, אלא גם איך עושים רשתות תקשורת מהירות ויעילות יותר", אומר טושיוקי.

שאלה: אם הפטריות הן אורגניזם מורכב וחכם כל כך, היכן האיבר שבו מתרכזים הנתונים ומתקבלות ההחלטות? במילים אחרות, איפה המוח?

תשובה: השאלה הזאת מזכירה את השאלה 'מי מנהל את העולם?'. "לבני אדם יש נטייה לחפש את מערכת ההפעלה, איזשהו צומת מרכזי שהכל זורם אליו וממנו. זה כנראה משהו שמגיע מהגנטיקה שלנו, לחפש את המנהיג שמקבל את ההחלטות. אבל בעולם הביולוגיה והפיזיקה, וגם בתחומים רבים אחרים, דברים לא עובדים ככה. האם לטוקיו יש מוח מרכזי? לאינטרנט? ומה לגבי מושבות של נמלים וכוורות דבורים? ומי מנהל אלף הולכי רגל על מדרכה אחת בניו יורק? איפה מתקבלות שם ההחלטות?".

בעשורים האחרונים נחקרות התנהגויותיהם המתואמות של עדרים, נחילי חרקים, להקות דגים והולכי רגל במדרכות עמוסות. כל הקבוצות הללו מפגינות התנהגות מתואמת, כמעט כשל אורגניזם חי אחד, אך בלא תיאום, כוונה או כללים. התופעה אף שימשה בסיס לתיאוריית "חוכמת ההמונים", שמסבירה איך ממוצע התשובות של פרטים רבים הוא לרוב מדויק ומעמיק מתשובתו של מומחה אחד.

ולפי התיאוריה הזאת, ומקבילותיה בטבע, אותה "חוכמת המונים" או "אינטליגנציה עדרית" היא בינה שאפשר לייחסה רק למבנה הרשת עצמה, לא לאף אחד מהמוחות והתודעות שמרכיבים אותה. אוסף האינסטינקטים של הדגים, שכל אחד מהם מנסה לברוח מהטורף באופן הכי יעיל לו עצמו, של האנשים במדרכות ניו יורק שרק מנסים להציץ מעבר לכתפו של ההולך מולם, ואפילו של אוהדי הכדורגל, שכל אחד מהם חוגג את הגול בדרכו, יוצרים יחד את מה שנראה ככוריאוגרפיה מתוזמרת, מדויקת ורבת־עוצמה.

אחת ההערכות היא שאצל הפטרייה זה עובד באופן דומה. מבחינה ביולוגית טהורה, כל קור מקבל בנפרד אותות כימיים מהסביבה בנוגע ללאן כדאי לו לנוע ומאיפה לברוח. סך האותות האלה יוצרים סוג של מערכת קבלת החלטות. כלומר, האינטליגנציה של הפטרייה היא הרשת. תוסיף לזה מיליוני שנות אבולוציה בתנאים הקשים ביותר כפול מאה ומשהו אלף זנים שונים, ותקבל משהו שהוא, באופן כללי, חייב להיות די חכם".

התייחסותי: כתוצאה מהחיבור בינינו למערכת אחת של ערבות הדדית, נוצרת בינינו רשת של שכל עליון (עולם עליון), שמלאה בשכל העליון (באור, בבורא). כשאנחנו מתחברים, אנחנו מקבלים מהרשת הזאת רצונות (רגשות) משותפים חדשים ושכל (מחשבות) משותף חדש, ובצורה כזאת אנחנו מתכללים עם הטבע העליון (הבורא), ומגיעים להרגשת הקיום הנצחי והשלם. המצב הזה הוא המטרה שאליה הטבע מקדם אותנו עם ההתפתחות (האבולוציה) שלנו.

ידיעות קודמות בנושא:
שינוי טבע האדם בזמננו
להתרגל להשתנות
להקות דגים נוצרות לפי עיקרון הערבות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/fOSXZ

One comment

  1. ישראל פרידמן

    הבנתי יותר את מושג הבורא שזו הרשת הנוצרת בינינו מתוך התכללות של כולנו יחד, בערבות של כל אחד להשתוקקות לבנות את הסביבה, את אותה הרשת שאצל החיות ואפילו אצל הפריות נוצרת באופן איסטנקטיבי, אנחנו צריכים לבנות אותה מבחירה שלנו

    ביחד למטרת הבריאה
    ישראל

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest