קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אם האנשים בעולם לא יתאחדו, והטבע יצמצם בהדרגה את כמות האנשים על כדור הארץ לאוכלוסייה קטנה, אז מה יגרום לאלה שיישארו להתאחד? האם לא יחזור על עצמו הסיפור של בבל העתיקה, כשמספר מצומצם של אנשים חיו על טריטוריה עצומה בלי קשר ביניהם?
תשובה: לא. הייסורים והצמצום, שתוארו על ידי הנביאים לפני 4,500 שנה, יאלצו את האנשים להגיע למטרת הבריאה, לדרגת הבורא.
פוסטים קודמים בנושא:
הטרגדיה האופטימית של המשבר
תורת היחסות היומיומית
במה טעינו אז בבבל?
ואחרים במדורים: משבר עולמי, מגדל בבל
שלום רב, קראתי בספר "שמעתי", שיהיו אנשים שמכונים "עפר לרגלי הצדיקים" אשר לא יתוקן אצלהם לגמרי כל היצר הרע, וישאר בם כחוט השערה, ולכן לא יוכלו להיות בשיווי צורה ובדבקות עם הבורא. 1. האם הבנתי נכון ? 2. האם זה פייר בעבור אלו שלא יתקנו עד הסוף ? האם יגיע שלב שגם יצליחו לתקן את חוט השערה ?
שאלה נוספת,
האם לרצות לא להיות קיים בכלל, האין זה לכשעצמו אגואיזם ? כי הרי הבורא ברא את האדם לכבודו, אז איזה זכות יש לאדם לא לרצות להיות קיים ? יש אנשים שלא לומדים קבלה והאגואיזם שלהם מבקש לא להיות ,כמו שנאמר
"נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא" אם כך האם זה בכלל נכון לרצות לא להיות קיים? האם זה לא חטא בפני עצמו ?