דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / באתי, ראיתי, החלטתי

באתי, ראיתי, החלטתי

הבורא מביא את האדם למקום מסוים ואומר: "קח לך". והאדם צריך לקבל את המקום הזה ולבדוק: אילו אנשים נמצאים שם, מה מטרתם, לפי אילו מקורות הם לומדים. הבדיקה נעשית בשׂכל וברגש, בהתאם לכל התיאורים וההבנות שלו. האדם בודק את כל זה "עם הגעתו", אחר כך הוא חייב לקבל החלטה: האם הוא נשאר כאן או לא. ללא ההחלטה הנחרצת הזאת, הוא אינו מבצע את פעולות ההמשך ואינו מתקדם!

אם מדובר על המעגל הפנימי שנקרא בשׂפת הקבלה "600,000 נשמות", אז הוא מייצג את הגרעין הרוחני, והאדם חייב להרגיש בבירור שהוא קיבל על עצמו ונכנס לסביבה רוחנית. זאת הסיבה שבקבוצות מקובלים תמיד היה הסכם, תקנון, רשימת חברים שהחליטו להיכנס לקבוצה ושהתקבלו על ידה.

מה הכוונה "להיכלל בסביבה"? תיקון הנשמה דורש מסירות נפש. על זה נאמר: "לעולם ימכור אדם קורות ביתו". במילים אחרות, כל מה שיש לאדם בחיים, חוץ מההכרחיות, הוא "מוכר" למען הרוחניות. כמה שתגדל הבנתו, האדם תמיד משתדל ללכת למעלה, מעליה. הוא כורת עם החברים ברית, ובכך מתחייב בכל כוחותיו לתמוך ולחזק אותם, להיות יחד איתם, כדי שהייחוד הכללי יאפשר לכל אחד לעלות יותר ויותר למעלה. הרי את הכוחות לעלייה ניתן לקבל רק מהאיחוד עם הקבוצה שבה האדם מוצא את האור.

ככל שהאדם יקבל החלטה מהר יותר, כך הוא ילך יותר מהר קדימה. ולהיפך, אם הוא מתלבט ולא מחליט שום דבר, הוא עומד במקום. ההחלטה מתקבלת פעם אחת, ואחר כך האדם חייב לבצע אותה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 24.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
לא צריך משהו אחר
לא ניתן להסתיר זאת
בצרור אחד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/WhqVb

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest